חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף קי:
גמרא אי מה להלן שלשת לוגין וכו' משמע מהכא מאן דיליף מונסכיה בעי שלשת לוגין אבל מאן דיליף מהלכה למשה מסיני לא בעי שלשת לוגין דוקא אלא איכא למ"ד בלוג גמירי לה או אין להם שיעור כפרש"י ז"ל ומכאן קשיא לי להרמב"ם ז"ל שבפ"י מהלכה תו"מ דין ו' פסק שדבר זה הל"מ ואפ"ה כתב שם בדין ז' כיצד היו עושין צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין וכו' וע"ק שבפ"ב מהל' מעילה דין ט' כתב נתנו אותן בצלוחית מועלין בכולן והוא כר' יוחנן דאית ליה אין שיעור למים ונ"ל הא דכתב צלוחית של זהב מחזקת ג' לוגין לאו לעיכובא קאמר דהא אין להם שיעור אלא כך היו נוהגין לעשות אבל אכתי ק' אי סבר רבינו ז"ל דאין להם שיעור א"כ איך פסק שם בפי"ט מהל' מעה"ק דין ד' דהמנסך מים פחות מג' לוגין בחוץ פטור הא כיון דיליף מהל"מ אפילו פחות מג' לוגין חייב כדאמרן בהאי סוגיא אליבא דר"א ויש לומר דרבינו ז"ל סבר הא דאין להם שיעור היינו למעלה אבל למטה יש להם שיעור שלא יהא פחות מג' לוגין והוא כת"ק דר"א דברייתא וכפי' רש"י ז"ל ודוק ודע הא דכתב רבינו ז"ל או המנסך ג' לוגין יין או מים בחוץ לא ביאור לנו אי בעי קדושת כלי או לא בעי שהיא פלוגתא לקמן והנראה מדלא ביאר משמע אפילו דלא קדשינהו כלי חייב בין ביין או במים והוא כת"ק דברייתא וכאוקמתא דרבינא ודוק וע' בפירוש המשניות ששם כתב דברים מתמיהין וע' בספר תוי"ט ז"ל:
תוס' ד"ה אי מה להלן וכו' ונראה שפיר לישב גי' ספרים דאע"ג דאין ניסוך המים אלא בחג מ"מ חייבין עליו בחוץ כל השנה וכו' ר"ל כיון דנסוך המים ילפינן מקרא דונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר וכו' אם כן אי מה להלן חייב עליו בשאר ימות השנה אף כאן חייב עליו בשאר ימות השנה ואי אמרת דלא עבדינן האי הקישא משום דנסוך המים אינו אלא בחג ואיכא למימר דלא אתיא האי הקישא אלא בחג מה בכך הא אשכחן בשמעתין למ"ד קרבו נסכים במדבר דמחייב בלא כלי שרת וכו' אבל לפי מאי דמסיק דהלכה למשה מסיני הוא ניחא דהשתא ליכא למימר אי מה להלן חייב עליו וכו' דהא לאו מהיקישא ילפינן ליה ומהיכא תיתי דחייב בחוץ בשאר ימות השנה דהא האי טעמא דאשכחן למ"ד קרבו נסכים במדבר דמחייב בלא כלי שרת לא מהני אלא כדי לקיים ההיקשא אף בשאר ימות השנה אבל למעבד מיניה ילפותא גמורה לא מהני ודוק:
ד"ה אישתמיטי' וכו' ומיהו לא יתכן פי' זה לפי' הקו' דמעילה וכו' ר"ל דלפרש"י ז"ל ריש לקיש ס"ל אין שיעור למים אלמא ידע להא דנסוך הל"מ דאי מונסכיה שמעי' דיש להם שיעור כדקאמר הכא אי מה להלן ג' לוגין וכו' וא"כ מנ"ל דאין להם שיעור אי לא ידע לה להל"מ אלא ש"מ דידע לה ולא אישתמיטי' וק"ל: