חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף קטז.
גמרא זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין דאמר מר תמות וזכרות וכו' כתב רש"י ז"ל דל"ג דאמר מר תמות וזכרות בבהמה וכו' ונ"ל דרש"י ז"ל לא הוה גריס ואיתקש בהמה לעוף ולכך מחק הכל אבל לפי גירסתינו דגרסי' ואיתקש בהמה לעוף יש לקיים הגירסא שלפנינו דמייתי ראיה מנלן דלבני נח זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין אפילו בבהמה ומייתי ראיה משום דקרא דכתיב בנח כתיב ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור דמקיש בהמה לעוף כמו דאין תמות וזכרות בעוף כך אין תמות וזכרות בבהמה וזהו שאמר דאמר מר וכו' ואיתקש בהמה לעוף ומ"ש תמימין ובעלי מומין לאפוקי וכו' הוא תחילת פסקא כמו אמר מר תמימין ובעלי מומין לאפוקי מחוסר אבר דלא ואה"נ דלא איצטריך היקישא לבעלי מומין דנפקא לן מדאסר להו מחוסר אבר ש"מ דבעלי מומין מותרין אלא עיקר היקישא אתא לומר לבני נח בין זכרים בין נקבות הקריבו עולה ודוק:
שם לאפוקי מחוסר אבר דלא דאמר ר"א מנין וכו' כצ"ל:
שם אמר רשב"נ א"ר יונתן מאותן שעתידין ליטהר מנא הוו ידעי כדרב חסדא וכו' כצ"ל וע' למהרש"א ז"ל בספר חידושי אגדות ולפ"ז הא דקאמר כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור ר"ל כל שהתיבה קולטת שבעה בידוע שהוא טהור וכל שהתיבה אינה קולטת שבעה אלא שנים בידוע שהן טמאין וק"ל:
שם אלא אימא לכל קרבו עולות אבל שלמים לא וכמ"ד וכו' כצ"ל ר"ל דיש הפרש בין הכל קרבו עולות לבין לכל קרבו עולות דהכל קרבו עולות משמע דעד שלא הוקם המשכן היו כל הקרבנות עולות אבל לא היו שלמים כלל וקשיא מהא דכתיב בסיני ויזבחו שלמים אבל אי אמרינן לכל קרבו עולות ר"ל בין לישראל בין לבני נח קרבו עולות קודם שהוקם המשכן ושלמים לא קרבו אבל להא כדאיתיה ולהא כדאיתיה לבני נח לא קרבו שלמים כל עיקר אבל לישראל דוקא עד מתן תורה שהיו בכלל בני נח לא קרבו שלמים אבל משעת מתן תורה שנבחרו ישראל ויצאו מכלל בני נח קרבו להם שלימים ודוק וראיתי הגי' בספר עין יעקב הכי אלא אימא הכל קרבו עולות ושלמים והתניא אבל שלמים לא כי אם עולות כמ"ד לא קרבו שלמים בני נח וכן הגיה בספר הרבה"ז לפי גי' זו הא דלא ק"ל לההיא ברייתא דקתני אבל שלמים לא וכו' מקרא דסיני ויזבחו זבחים שלמים משום דההיא ברייתא לא קתני עד שלא הוקם המשכן כדקתני האי ברייתא ואיכא למימר דאיירי קודם מתן תורה ודוק:
שם ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע שכשנתן הקב"ה תורה לישראל היה קולו הולך וכו' וכל מלכי אומות העולם וכו' שמא מביא מבול לעולם שנאמר ה' למבול ישב אמר להם וישב ה' מלך וכו' מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי אמרו לו שמא מבול של מים וכו' אמר להם כבר נשבע שאינו מביא מבול כל עיקר שנאמר ולא יהיה עוד מבול לשחת ומה קול וכו' כצ"ל כ"ה הגי' בעין יעקב:
שם ראב"י אומר קריעת ים סוף וכו' מ"ש התם דקאמר ולא היה עוד רוח וכו' ע' בס' חידושי אגדות:
תוס' ד"ה אתך בדומין לך וא"ת א"כ הא מכל החי ל"ל דתרווייהו מאתך נפקי וכו' יש מקשים אי מאתך ולא כתיב מכל החי ה"א אפילו מום כל דהו פסול לבני נח דדוקא בדומין לך משום הכי איצטריך מכל החי דוקא למעוטי מחוסרת אבר שאין חיין ראשי איבריה ולא מום כל דהו ונ"ל דל"ק לפי מ"ש לעיל דאיתקש בהמה לעוף כמו דבעוף אין תמות וזכרות כך בבהמה לבני נח אין תמות וזכרות א"כ ליכא למימר בדומין לך אלא לטריפה ומחוסר אבר אבל לא למום כל דהו וליכא למימר דבעוף נמי פסול מום כל דהו לבני נח מדכתיב אתך בדומין לך הא ליתא מי איכא מידי דלישראל שרי ולבני נח אסיר ודוק: