אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף קז.

דף קו.

גמרא אמר קרא ואליהם תאמר על הראשונים תאמר כצ"ל כנראה מפרש"י ז"ל:

שם ר' יוחנן אמר אתיא הבאה הבאה מה להלן מוקטרי חוץ וכו' ר"ל מה להלן בשחוטי חוץ דחייב רחמנא היינו מוקטרי חוץ אף כאן דחייב רחמנא גבי העלאה אף במוקטרי חוץ נמי חייב וק"ל ודלא כהברה"ז ע"ש:

שם מתקיף לה רב ביבי וכו' דאיכא המעלה והמעלה קשיא ע' בס' משנה למלך ספי"ח מהל' מעה"ק ומ"ש בסוף דבריו וראיתי להל"מ בפ"א מהלכות שגגות שתמה על רבינו וכו' וכתב בסוף דבריו ואע"ג דכבר כתב הדין בהל' פ"ה וכו' מ"מ הו"ל למימנהו הכא וכו' עכ"ד ולא ידעתי היכן מצא בדברי רבינו ז"ל דס"ל דהמעלה והמעלה חייב שתים וכו' ע"כ נ"ל מ"ש הל"מ ז"ל ואף ע"ג דכבר כתב הדין בהל' פ"ה שט"ס וצ"ל בהל' מעה"ק כי שם בהל' פ"ה לא נזכר מזה הדין כלל וכוונתו לומר בהא דכתב ואף ע"ג דכבר כתב הדין בהל' מעה"ק ר"ל הא דכתב שם בפרק י"ח השוחט קדשים והעלם בחוץ חייב שתים היינו מוקטרי חוץ וכתב נמי שחט בפנים והעלה בחוץ חייב על העלייה דהיינו מוקטרי פנים וע"ז קא מקשה אע"ג שכבר כתב הדין בהל' מעה"ק דאיכא חיובא במוקטרי פנים ובמוקטרי חוץ מ"מ הו"ל למימנהו הכא בתרתי כי היכי דמני הנך שכתב הדין במ"א ודוק:

שם מדתניא דם יחשב לרבות הזורק דברי ר' ישמעאל וכו' לאו מדם יחשב קא מרבה דההוא לא משמע אלא בשופך דם האדם שמתחייב בנפשו אלא מדם שפך משמע ליה לרבות את הזורק וכן פרש"י ז"ל בחומש ונראה דה"ג דם יחשב דם שפך לרבות הזורק וכן נראה מפרש"י ז"ל הכא דה"ג וכן ראיתי הגי' כן בסנהדרין דף ל"ד ודוק ומכאן קשיא לי אהא דכתב הרא"ם ז"ל על הא דכתב רש"י ז"ל שם בחומש אשר ישחט שור או כשב במוקדשין הכתוב מדבר וכו' וכתב עליו הרא"ם ז"ל שזה אינו אלא לר"ע דאמר דאישתרי להו לישראל במדבר בשר תאוה אבל לר' ישמעאל דאמר איתסר להו בשר תאוה מהכא יליף ובחולין הכתוב מדבר עש"ב הא בהדיא הכא דר' ישמעאל יליף מהאי קרא דם יחשב דם שפך לזורק מקצת דמים בחוץ דחייב ועוד תניא לקמן אשר ישחט אין לי אלא שוחט בהמה שחט עוף מנלן ת"ל או אשר ישחט וכו' ומוקי לה אליבא דר' ישמעאל אלמא דר' ישמעאל ס"ל במוקדשין הכתוב מדבר והא דאיתסר להו בשר תאוה נפקא ליה לר' ישמעאל ממה שכתוב כי ירחיב ה' אלהיך למד ממנו ר"י שאסרה להם תורה במדבר בשר תאוה כדאיתא בפ"ק דחולין דף י"ו ע"ב ומעתה ממילא איגלי דהכל בכלל ואל פתח אהל מועד לא הביאו ואפי' רצה לשחוט ולאכול אי אפשר לו עד שיביאנו אל פתח אהל מועד להקדישו שלמים ויאכל ודוק זה למדתי מתורתו של הרשב"א ז"ל שם בחידושיו לחולין שכתב לישב מה שהקשו התוספות שם לרש"י ז"ל ע"ש וע' בחידושי להרמב"ם ז"ל שם בפ"ד מהלכות שחיטה מ"ש ליישב לדעתו דמזכה שטרא לבי תרי ודוק:

שם מאי עביד ליה לחלק יש מקשים ל"ל או לחלק הא גבי אזהרה דהעלאה לא כתיב אלא עולה דכתיב השמר לך פן תעלה עולותיך ומהיכא ס"ד לומר עד דמסיק עולה ושלמים ונ"ל דל"ק דאה"נ לענין אזהרה דאף אחדא מוזהר אבל לענין עונש אי לא כתיב לחלק ה"א דלא מחייב עד דמסיק עולה ושלמים ודוק:

רש"י ד"ה ה"ג דאמר ר' יונה אמר קרא וכו' ע' בס' משנה למלך ריש פי"ח מהל' מעה"ק:

תוס' ד"ה ה"ג דאמר ר' יונה אמר קרא שם תעלה ושם תעשה איתקש שאר עשיות להעלאה כך גריס בקו' וי"ס שכתוב בהם אתיא שם שם וליתא דבהדיא מוכח כפי' הקו' בפ"ק דכריתות דמהיקשא יליף עכ"ל כצ"ל וכ"מ מוגה בגש"ק:

ד"ה הני תלתין ושב וכו' וקצת תימא גבי ע"ז וכו' ע' מ"ש בחידושי שם בריש כריתות:

ד"ה דאיכא המעלה והמעלה קשיא תימא דלא משני וכו' כצ"ל ותמיהא לי על תמיהתם מאי מקשו הא לא מצי לשנויי ההיא דכריתות כר"י הגלילי דפטר מוקטרי חוץ דהא מאן תנא כריתות ר"ע היא כדאיתא שם בריש כריתות דף ג' ע"ב ודף ז' ע"א ור"ע מחייב מוקטרי חוץ כדמוכח לקמן דאיצטריך לר"ע לעשות אותו למוקטרי חוץ שחסרו והעלו בחוץ דפטור משמע דס"ל דאם לא חסרו חייב עליהם דאי למוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ לר"ע חייב וכ"ש למאי דאוקמי התם דף ג' ע"א מתני' כר' ישמעאל ובמגדף סבר לה כר"ע דלא מצי לאוקמי כר"י הגלילי דהא ר' ישמעאל קאמר דאיצטריך תרי קראי חד למוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ וחד למוקטרי חוץ שחסרו והעלו בחוץ משמע דאם לא חסרו חייב אף אמוקטרי חוץ ואפשר דנפל חסרון תירוץ זה מהתוס' ודוק אבל אי קשיא הא קשיא לי דהא מוקטרי חוץ לא ילפינן בהו עונש ואזהרה אלא מואליהם וי"ו מוסיף על ענין ראשון ומערב הפרשיות לומר שאף בשחוטי חוץ שהעלו בחוץ חייב או מג"ש דהבאה הבאה מה להלן מוקטרי חוץ אף כאן מוקטרי חוץ נמי ואם כן ליכא אלא חד אזהרה וחד עונש למוקטרי חוץ ולמוקטרי פנים וא"כ מאי פריך תלתין ושב הויין דאיכא המעלה והמעלה והא ליכא בהו לאוי ומיתה לחלק ובין לר"ל ובין לר"י דפליגי בפ"ק דכריתות דף ג' ע"ב מודים הכא דאין חייב אלא אחת והא לא דמי לשחוטי חוץ דילפינן בהו אזהרה מג"ש ומהיקשא ואפ"ה השוחט והמעלה חייב שתיים אפילו לר' יוחנן דאית ליה לאוי מחלקי דהתם כתיב עונש בשחוטי חוץ וילפינן בג"ש מהעלאה מה התם לא ענש אלא א"כ הזהיר אף ה"נ וכו' והוי כאילו כתוב אזהרה בפי' בשחוטי חוץ אבל מוקטרי חוץ לא כתיבי כלל בקרא אלא ילפינן בג"ש דמוקטרי פנים דחייב בהן קרא איירי נמי במוקטרי חוץ ולא הוי בהו אלא חד אזהרה וחד עונש ולכך אין חייב עליהם אלא א' והא לא דמי אלא לזורק דלא כתיב ביה קרא כלל ור"י יליף ליה מדם שפך דכתיב בשוחט ולכך ס"ל שחט וזרק אין חייב אלא א' משום דחד כרת וחד לאו הוא ור"ע יליף ליה מריבוייא דאו דכתיב בהעלאה ולכך ס"ל זרק והעלה אין חייב אלא א' ה"נ מוקטרי חוץ ומוקטרי פנים חד לאו וחד כרת הוא ולכך אין חייב עליהם אלא א' ומאי פריך רב ביבי וצ"ע:

ד"ה חד למוקטרי פנים וכו' הכא לא שייך למילף וכו' ולא שייך למילף ממוקטרי חוץ עכ"ל כצ"ל ור"ל דק"ל אמאי איצטריך לר"י תרתי חד למוקטרי פנים שחסרו וחד למוקטרי חוץ שחסרו דבחד סגי מאי אמרת דאי כתב חד ה"א ה"מ מוקטרי חוץ אבל מוקטרי פנים מחייב מ"מ הא ילפינן דשניהם שוים מואליהם תאמר לערב פרשיות או מג"ש דהבאה הבאה וכתבו דלא שייך למילף מואליהם או מג"ש משום דמוקטרי פנים איכא טעמא לחייב משום דמהדרינן פוקעין וחשיבא הקטרה ולכך לא שייך למילף ממוקטרי חוץ דלא שייך בהו האי טעמא וק"ל:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה