חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף קא:
גמרא בשלמא לר"נ היינו דכתיב הן היום אלא לרבנן מאי הן היום יש לתמוה לגי' זו של רש"י אמאי לא ניחא ליה לרבנן הן היום היינו היום אסור ולילה מותר ושמא לא שמעת אלא לילה כמו דניחא להו גבי ואכלתי חטאת היום ולזה יש לומר גבי חטאת היום דכתיב אכילה ניחא להו לרבנן דהיינו היום אסור ולילה מותר אבל גבי הן היום דכתיב גבי הקרבה לא ניחא להו דלא שייך גבי הקרבה לומר היום אסור ולילה מותר אבל לר"נ ניחא דהיינו חובת היום אבל אי קשיא הא קשיא שהרי ברייתא היא לעיל והתניא הן היום אני היום אסור ולילה מותר וכו' דברי ר"י ופרש"י גופיה שם הן היום הן משמע דאלו הקרבנות חלוקין וכו' הרי דר"י גופיה מפרש הן היום היום אסור וכו' ואי לאו פרש"י שם איכא למימר דה"ג והתניא ואכלתי חטאת היום אני היום אסור וכו' ודוק:
שם ה"ק הן הקריבו אני הקרבתי נראה דהשתא דידעינן להאי תירוצא דהאי קרא הכי מתרצינן ליה לכ"ע בין לרבנן בין לר"נ דהכי מסתבר טפי וראיה לזה דלעיל בגמרא מתרצי האי קרא הכי בין לסברת ר"נ ובין לסברת רבנן ובזה יש ליישב הא דקשיא לן בפרש"י ז"ל בחומש שכתב הן היום הקריבו מהו אומר אלא אמר לו משה שמא זרקתם דמה אוננים שהאונן שעבד חילל אמר לו אהרן וכי הם הקריבו וכו' ותקראנה אותי כאלה אפילו לא היו המתים בני אלא שאר קרובים וכו' ואכלתי חטאת ואם אכלתי הייטב וגו' היום אבל אנינות לילה מותר וכו' היטב בעיני ה' אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות עכ"ל והנה רש"י ז"ל ארכביה לפירושיה דקרא אתרי רכשי שתחילה כתב היום אבל אנינות לילה מותר וכו' ואם כן אמאי לא הניחו עד הלילה ויאכלוהו ואין צריך לשורפו אלא ע"כ משום טומאה שנגעה בו והיינו כרבנן ואח"כ סיים בדבריו אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות והיינו כר"נ דאמר מפני אנינות נשרפה דאי לרבנן אין חילוק בין קדשי שעה לקדשי דורות דכולהו אסורים ביום ומותרים בלילה וכבר הקשה הרא"ם ז"ל זה והניח בצ"ע ע"ש ונ"ל דרש"י ז"ל שם בחומש רצה למיסבר הני קראי לכל הדעות שתחילה כתב שעיר החטאת שעיר מוספי ר"ח וכו' ומכולן לא נשרף אלא זה ונחלקו בדבר חכמי ישראל י"א מפני טומאה שנגעה בו נשרף וי"א מפני אנינות נשרף לפי שהיא קדשי דורות וכו' הרי שהביא השתי דעות ואח"כ בעי לתרוצי קראי אליבא דכ"ע וכתב מדוע לא אכלתם וגו' וכי חוץ לקדש אכלוה וכו' אלא אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה ונפסלה הן לא הובא שאילו הובא היה להם לשורפה וכו' וזה הפי' אתי ככ"ע אח"כ כתב הן היום הקריבו מהו אומר אלא אמר להם משה שמא זרקתם דמה אוננים וכו' אמר לו אהרן וכי הם הקריבו וכו' והאי פירושא נמי אתי ככ"ע כמ"ש ואח"כ כתב ואכלתי חטאת היום אבל אנינות לילה מותר וכו' וזה אליבא דרבנן וכיון דאנינות לילה מותר א"כ אמאי שרפוהו ולא הניחוהו עד הלילה ויאכלוהו אלא ע"כ משום טומאה שנגעה בו ואח"כ חזר ליישב אליבא דר"נ דאמר מפני אנינות נשרפה אמר לו אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות ודוק:
תוס' ד"ה ואידך נמי הכתיב וישמע פנחס הכהן וגו ובספרי מפיק לה וכו' שעמדו ממנו שמנה עשר כהנים בבית ראשון ושמנים בבית שני וכו' כצ"ל ועיין לתוס' בפ"ק דיומא דף ט' ע"א ד"ה ולא שימשו כו' אלא י"ח כהנים: