חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף ק.
רש"י ד"ה אביי אמר וכו' אבל חובת אכילה לא קדמה ליה ואכילת פסחים לא מעכבא לאביי וכו' מ"כ בגש"ק וז"ל אבל אי ס"ל אכילת פסחים מעכבא אז מצי ר"ש למיסבר אנינות לילה דאורייתא ואפ"ה כיון דחל עליה חיוב פסח קודם אנינות יאכל פסחו לערב דאי לא אכיל לא מצי מקריב מיהו אע"ג דלא מעכבא אכיל דלא העמידו דבריהם במקום כרת דדילמא מימנע ולא שחיט א"נ כיון דע"כ וכו' ע"כ מס' ישן:
תוס' ד"ה הרי שהיה הולך וכו' ועוד נראה לדקדק וכו' הו"ל למיתנייא ברישא קודם כהן גדול דמעיקרא תני הקל יותר כי היכי דתני קודם כהן הדיוט נזיר ואח"כ כ"ג נזיר עכ"ל כצ"ל נ"ל ודוק אבל בפ"ג דברכות כתבו וז"ל וי"ל מדלא כייל גבי עושה פסחו כמו גבי אחרים מי שהיה נזיר וכהן הדיוט דמעיקרא נקט נזיר לחוד ואח"כ נזיר וכהן הדיוט וכו' עכ"ל והנה הב"ז הגיה דבריהם הכא ע"פ דבריהם דהתם כמו שנדפס בדפוס חדש ולא יתיישב מ"ש הכא דמעיקרא תני הקל יותר וכו' ודוק:
ד"ה הא ר' ישמעאל וכו' ולא דמי לעשה דהשלמה דאתי עשה דפסח ודחי ליה וכו' אע"פ שיש לו תשלומין בשני עכ"ל הטעם הוא משום דהעשה דהשלמה מיגרע גרע שהרי פסח גופיה דחי אותו כדאמרינן התם יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים ולכך מחוסר כפורים נמי דהוי לצורך הפסח ג"כ דוחה אותו אף ע"פ שיש לו תשלומין בשני אבל גבי טומאה לא דחי כיון דטומאה אין לה תשלומין ופסח יש לו תשלומין בשני והיינו טעמא שכתבו לעיל ד"ה אמר רב חסדא דלא אתי עשה דפסח ודחי עשה דאנינות ודלא כהב"ז שכתב שם דס"ל דאין עשה דוחה אלא לא תעשה אבל אין עשה דוחה עשה הא ליתא דהא אשכחן הכא דאתי עשה דפסח ודחי עשה דהשלמה ואדרבה כתבו שם התוס' בפ' תמיד נשחט דף נ"ט ד"ה אתי עשה דפסח דלא בעינן בעידנא דמיתעקר לאו מקיים לעשה אלא דוקא בל"ת דחמיר אבל עשה דחמיר [חק נתן: דחי] עשה הקל בכל ענין אפילו לא מקיים העשה החמור בעידנא דקעבר אעשה הקל וע"ש בדבריהם ודוק: