חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף צח:
גמרא בעי רבא דם ורבב על בגדו מהו וכו' לא צריכא דעביד הא והא וכו' תיקו הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' מקואות דין ז' כתב וז"ל היה הטבח מוכר רבב והיה על בגדו דם ורבב הרי זה ספק אם חוצץ מפני שהן שנים ומקפיד או אינו חוצץ שהרי מלאכתו היא ואינו מקפיד עכ"ל ויש לתמוה למה לו להודיענו שהוא דבר ספק ולא פסקה לחומרא סתם כדרכו בשאר ספיקי דאורייתא וכהא"ג הקשה מרן הכ"מ ז"ל שם בהל' מעשה הקרבנות בפ"ק דין י"ד ע"ש וי"ל דטעמא שלא פסקה לחומרא סתם כדרכו בשאר ספיקי דאורייתא משום דהכא איירי נמי בטומאה של דבריהם כמ"ש שם בריש פ"א ובטומאה של דבריהם פסקינן להקל לכך הודיענו שהוא דבר ספק ואי הוה טומאה דאורייתא עבדינן לחומרא ואי הוי טומאה של דבריהם עבדינן לקולא ועוד הא דאמרינן אם היה דבר חוצץ לא עלתה לו טבילה דבר תורה אינו חוצץ עד שיהא חופה רוב האדם או רוב הכלי והוא שיקפיד עליו אבל אם אינו מקפיד עליו אע"פ שהוא חופה את רובו אינו חוצץ וכן אם לא היה חופה אלא מיעוטו אע"פ שהוא מקפיד עליו אינו חוצץ אלא מדברי סופרים גזרו אם היה מקפיד עליו אפילו אינו אלא על מיעוטו לא עלתה לו טבילה ואם היה חופה על רובו אף ע"פ שאינו מקפיד עליו לא עלתה לו טבילה כמ"ש הרמב"ם ז"ל שם בפרק א' דין י"ב וא"כ כיון דרוב החציצות הן מדבריהם דלא שכיחא שיהא על רובו ומקפיד עליו לכך לא פסקה רבינו ז"ל לחומרא סתם ודוק:
הדרן עלך פרק דם חטאת
פרק שנים עשר
תוס' ד"ה טבול יום ומחוסר כפורים וכו' ומיהו יש טומאות דרבנן דבעי הערב שמש כדאשכחן בפסחים וכו' העולה מדבריהם דיש טומאות דרבנן דבעו הערב שמש ובזה ניחא מה שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' אבות הטומאות דין ב' כל הטעון הערב שמש בין אדם בין כלים בין מדברי תורה בין מדברי סופרים וכו' וע"ש בכ"מ ז"ל: