חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף עג:
תוס' ד"ה וניכבשינהו וכו' וכן מוכח בפ"ק דפסחים דתשע צבורין של מצה ואחת של חמץ ואתא עכבר וכו' כצ"ל:
בא"ד ולכך קאמר וניכבשינהו דניניידן וכו' לא ידענא מאי קאמרי דאי בעי למימר מלבד דבעי שפירשו שלא בפנינו ג"כ בעי דניניידי שיצאו ממקום קיבוען הא גבי תשע חנויות לא בעי דניניידי אלא כשפירש שלא בפנינו סגי ועוד מאי קא מייתו ראיה מפ"ב דיומא לכן נ"ל דהא דכתבו ולכך קאמר וכו' הוא תירוץ אחר ויש להגיה בדבריהם אי נמי לכך קאמר וניכבשינהו וכו' ור"ל דבאו לתרץ בע"א דאפילו בפנינו פירשו אפ"ה מותרין דלכך קאמר ניכבשינהו דניניידי כי היכי שיצאו ממקום קיבוען וכיון שיצאו ממקום קיבוען אמרינן כל דפריש מרובא פריש ואע"ג דפריש בפנינו והביאו ראיה מפ"ב דיומא דקאמר בחצר אחרת אין מפקחין כיון דניידי ממקום קיבוען אמרינן כל דפריש מרובא פריש ויש ראיה לזה מהש"ך חי"ד סי' ק"י ס"ק ל"ה וס"ק ל"ז ע"ש ודוק ועיין לתוס' דפ"ק דפסחים דף ט' ע"ב שתירצו בע"א:
ד"ה אלא אמר רבא משום קיבוע מדגזר משום קבוע היה נראה דאי שקיל חד מן הקבוע אסור מדאורייתא וכו' אלא היינו טעמא דהקילו משום דמדאורייתא בטלי ברובא וכו' וא"ת לפ"ז דאפילו שקיל מן הקבוע אינו אסור מן התורה אלא מדרבנן א"כ אמאי גזרו אפילו ניידי משום קבוע והא קבוע עצמו אינו אסור מן התורה אלא מדרבנן והויא גזירה לגזירה וי"ל דכולה חדא גזירה היא דאי שרית ליה היכא דניידי אתי ודאי ושקיל מן הקבוע כיון דאין האיסור ניכר ודוק: