אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף סה:

דף סה.

גמרא שיסע וכו' פרש"י במתני' שיסוע הגוף בין אגפיה ובחומש פי' בכנפיו עם כנפיו אינו צריך למרוט כנפי נוצתו וכו' ונראה דתרתי ש"מ דאי לשיסוע הגוף בין אגפיה לבד אתי הו"ל למיכתב בין כנפיו ואי אתי לאינו צריך למרוט כנפי נוצתו לבד הו"ל למיכתב עם כנפיו ומדכתב בכנפיו ש"מ תרתי ודוק וע"ש להרא"ם ז"ל:

שם מכלל דבעינן רוב בשר בתחילה וכו' מכאן קשה להרמב"ם ז"ל שלא הזכיר הא דבעינן לכתחילה רוב בשר שם בפ"ז מהל' מעה"ק:

תוס' ד"ה הבדיל בחטאת וכו' מהקטרה ילפא דון מינה ומינה וכו' עיין בשילהי מנחות בחידושי שהוכחתי דבהיקש וג"ש אמרינן דון מינה ואוקי באתרא ולא אמרינן דון מינה ומינה אלא בריבויא ודוק:

ד"ה ור"א וכו' אם ירצה קאמר והא דקאמר התם אי מה להלן וכו' דילמא לא אתי למיעבד רוב שנים והשתא בשלמא אי אסור לחתוך כל השנים פריך שפיר דלא סגי ברוב מצומצם עד שיפסיק רוב הנראה לעינים פן יחוש לצמצם לפי שירא פן יחתוך כל השנים אלא אי שרי לחתוך כל השנים ל"ל למיגזר וכו' כצ"ל:

בא"ד ולכך זימנין וכו' עם סימן הראשון קודם הזאה וכשמבדיל אחר הזאה יש כאן מעשה עולה בחטאת ואפי' חתך רוב בשר עם סימן א' גזרינן וכו' כצ"ל:

בא"ד ור"א בר"ש סבר רוב בשר מעכב וכו' ופסול לאביי וכו' ולית ליה טעמא דכדי לקיים מצות הבדלה ר"ל דלית ליה האי טעמא גבי חטאת כיון דלית בה מצות הבדלה אבל גבי עולה בהכרח דס"ל האי טעמא דאי לא תיקשי ליה וכי מתה עומד ומולק ודוק:

בא"ד וי"ל כיון דמוקמינן וכו' כמעשה עולה קודם הזאה ש"מ דאיירי וכו' ור"ש בן אליקים ור' ירמיה פליג שפיר דלדידהו מכשר ר"א וכו' כצ"ל:

בא"ד ור"ת וכו' בין בשעת מיצוי אינו צריך להבדיל בשעת מיצוי ואם הבדיל וכו' כצ"ל:

בא"ד ולאיסורא אף בשעת מיצוי לא אתי קרא דמוהקריבו הוה נפיק וכו' ר"ל כפרש"י בגמרא ודוק:

בא"ד שמלקה שלא לשמה מיצה דמה שלא לשמה פסול אלמא וכו' לא מצי לשנויי דהוה תני ושהיזה וכו' כצ"ל:

הדרן עלך פרק קדשי קדשים

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה