חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף סג:
רש"י ד"ה לג' דברים וכו' שכשהוא עולה למזבח פונה לסובב לשמאל וכו' עיין בס' ברה"ז ובס' תי"ט בהאי מתני':
תוס' ד"ה אף חטאת וכו' ושמא לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח במנחה וכו' כצ"ל ר"ל כגון הגשתה למזבח להזאה הוא דיליף מהגשת מנחה דבעי מערבית דרומית אבל מליקה אע"ג דבמזבח היא כדקתני ברייתא (מל"ק) [לוח הטעיות חק נתן: מלקה] בכ"מ במזבח כשירה מ"מ לא בעי קרן מערבית דרומית כיון דקמיצה במנחה שהיא כנגד מליקה לא בעיא קרן מערבית דרומית כדתנן מנחות היו נקמצות בכ"מ בעזרה לכך מליקה נמי לא בעיא קרן מערבית דרומית ודוק מוכח דאיכא חילוק בין מליקה להזאה והכי מוכח מהגמ' דקאמר ה"ק בכל מקום היתה כשירה למליקתה אלא זה היה מקומה להזאתה ומהתימא מהרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' מעה"ק שנראה שם מדבריו שאין חילוק בין מליקה להזאה ששם בדין ו' כתב חטאת העוף היה מולק אותה בקרן דרומית מערבית ובדין ט' כתב וכל מקום מהמזבח כשר למליקתה וגבי הזאה כתב ג"כ כן ואם היזה בכל מקום כשירה אלמא דדין א' לשניהם והוא נגד שמעתין וע"ק מ"ש ואם היזה בכ"מ כשירה והוא (שנתן) [לוח הטעיות חק נתן: שיתן] למטה מעט מדם הנפש דהא אמרינן בהאי סוגיא על האי ברייתא דקתני היזה דמה בכ"מ כשירה מאי קאמר ופרש"י דהא ליכא למימר דהיזה ואח"כ חזר והיזה למטה קא מיכשרי דהא היזה דמה קתני כל דמה משמע דלא קתני היזה מדמה ומשני דלא תנינן היזה אלא מיצה משמע אבל ההזאה צריך כולה למטה שזה שאמרו ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה וכו' היינו כל ההזאה ואיך כתב רבינו דההזאה כמעט למטה סגי והוא היפך הסוגיא ושוב ראיתי בס' ל"מ שנתעורר בקושיא ב' והניח בצ"ע ונ"ל דהדין דין אמת מה שפסק רבינו שאם היזה בכל מקום שיש תיקון שיחזור ויתן למטה מעט מדם הנפש והא דאמרינן בהאי סוגיא דלא תנינן היזה משום דלא איפשר לאוקמי האי ברייתא הכי דהיינו אם היזה בכ"מ כשירה ובלבד שיחזור ויתן מדמה למטה דהא קתני היזה דמה דמשמע כל דמה כפרש"י ולכך מגיה הברייתא ותני מיצה אבל אה"נ דאם נשאר מדמה יש תיקון שיחזור ויתן למטה גם לקושיא א' נ"ל דגם רבינו נמי מחלק בין מליקה להזאה דבהזאה קרן דרומית מעכבת והוא בכלל מ"ש רבינו והוא שיתן למטה מעט וכו' דהיינו נמי שיתן בקרן דרומית מערבית והא דהצריך לכתחילה מליקה בקרן מערבית דרומית במקום הזאתה הוא כדי שלא יתפזר דם הנפש והא דלא אוקי הכי וזה היה מקומה למליקתה לכתחילה משום דא"כ הזאתה דהוא עיקר דמעכבת דילפי' מהגשה דמנחה לא תני מתני' ודוק: