אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף נט.

דף נח:

גמרא מנין למזבח שנפגם שכל הקדשים שנשחטו שם פסולים שנא' וזבחת עליו וכו' יש להקשות אמאי איצטריך קרא דוזבחת עליו תיפוק ליה דפסולים משום דאין יכול לזרוק דמם על המזבח משום דכתיב אבנים שלימות דהכא איירי שעדיין לא נזרק דמם וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ג מהל' פסולי המוקדשין דין כ"ב וי"ל דאיצטריך קרא דוזבחת עליו לאשמעינן אע"ג דנתקן אח"כ אפ"ה אין להם תקנה כיון דנדחו נדחו ודוק:

שם ביום ההוא קידש וכו' כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל וכו' כצ"ל:

רש"י ד"ה שנשחטו שם בעזרה הס"ד ר"ל דבא לאפוקי שלא נפרש שנשחטו במזבח דאי במזבח אמאי איצטריך וזבחת עליו תיפוק ליה דאינו קרוי מזבח מדכתיב אבנים שלימות כדאיתא פ' איזהו מקומן דף נ"ד ע"ב וליכא למימר דאיצטריך כגון שנשחטו במזבח עד שלא נפגם ואח"כ נפגם כדמוכח מהך ברייתא דמייתי לקמן דהא דקאמר רב מזבח שנפגם כל הקדשים וכו' משמע בין שנשחטו קודם פגימת המזבח בין אחר פגימת המזבח וכן פי' רש"י בהדיא ד"ה אחר זה לכך פרש"י בעזרה ודוק:

שם מה משכן צריך קלעים לחצר סביביו מוקף וכו' אף מזבח צריך היקף וכו' לא זכיתי להבין דבריו דלא ידעתי מהו ההיקף שצריך למזבח דלא מצינו בשום מקום שהיה לו היקף בפני עצמו ואם נאמר דההיקף שעשו למשכן דהיינו קלעי החצר הוא ג"כ היה מקיף למזבח כיון שהיה בתוך החצר א"כ אמאי איצטריך היקשא מה משכן היה לו קלעים מקיפין סביביו גובה עשר אמות אף מזבח צריך היקף (לבדו) [לוח הטעיות חק נתן: לכדי] עשר אמות כיון דהיו קלעים מקיפין לחצר ממילא המזבח יהיה מוקף בהן כיון שהמזבח בתוך החצר וא"כ ל"ל היקשא ועוד ערבך ערבא צריך דמנ"ל שהמשכן היה לו קלעים מקיפין סביביו גובה עשר אמות ואי משום דהבית הוה גובהו עשר מנ"ל שצריך להקיפו לפי גובהו דהא השתא לר' יוסי דס"ל שהמזבח היה גבוה י' אמות אפ"ה צריך למילף בהיקשא ממשכן שצריך להקיפו לכדי עשר אמות ואי לא מסתפינא אמינא דט"ס נפל וצ"ל מה משכן צריך סביביו מוקף וכו' וב' תיבות קלעים לחצר צריך למוחקן ור"ל מה משכן צריך סביביו מוקף גובה י' אמות דהיינו ביריעות של תכלת וביריעות של עזים שהיו לאהל על המשכן והיו מכסין אותו מכל ג' צדדיו מערב וצפון ודרום אף מזבח צריך היקף לכדי עשר אמות והיינו קלעי החצר דהשתא מוכח מהאי היקשא דהקלעים מוכרח שהיו גבוהים עשר ומהשתא איכא למימר דהא דכתיב קלעים ט"ו אמה איירי בגובה והא דכתיב חמש אמות משפת מזבח ולמעלה אבל אי לא הוה היקשא לא הוה מוקמינן קלעים ט"ו אמה בגובה אלא ברוחב כיון דכתיב ה' אמות ודוק נ"ל:

תוס' ד"ה שיהא צפון פנוי מכלום וכו' צריך לדקדק וכו' עיין בפרש"י ז"ל בפ"ק דיומא דף ט"ז:

ד"ה עד שלא נבנה וכו' וק"ל דפ"ק פריך וכו' למה לא יהיה כשר וכו' ע"ש בפ"ק דף י"ב ד"ה הג"ה:

ד"ה ואומר קלעים ט"ו אמה וכו' דקחשיב מעיקרא החצר לפאת קדמה חמשים אמה וכו' כצ"ל:

בא"ד ועוד לר' יהודה אמאי הוצרך להקשות מפתח החצר מפתח אולם דקאי ביה הו"ל לאקשויי נ"ל דהא ל"ק דאיכא למימר משום דבעי למיפרך בין לר' יהודה בין לרבנן לכך פריך מפתח החצר ובתר דמשני ליה הדר פריך לר' יהודה מפתח אולם כדאיתא התם ודוק:

בא"ד דה"נ לא מיתוקם ההוא שינוייא כר' יוסי דהכא ר"ל דלההוא שינוייא אכתי קיימי בשיטה דמסך שער החצר גובה חמש ברוחב עשרים וזה לא אתי לר' יוסי דהכא ודוק:

בא"ד ור"ת מפרש וכו' דלשמואל עצמו פריך וכו' לא ידענא איך מיישב שם הסוגיא דקאמר בין לרבנן בין לר"י לילפי מפתח שער החצר וכו' מה להלן חמש ברוחב עשרים אף כאן חמש ברוחב עשרים ועוד איך מיישב הא דמשני ואב"א כי כתב קלעים ט"ו אמה לכתף בגובהה הוא דכתיב וכו' כיון דהפירכא היא לשמואל דאמר שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולים שנאמר ושחטו פתח אהל מועד וקמקשה ליה לפי' ר"ת מנ"ל דפתח אהל מועד הוא פתח ההיכל דילמא פתח שער החצר מאי קמשני כי כתיב קלעים ט"ו אמה לכתף בגובהה כתיב והנה ס' הישר של ר"ת אינו בנמצא לראות שם דבריו באורך והנלע"ד להגיה כן ור"ת מפרש בס' הישר דלשמואל נמי פריך וכו' ור"ל דר"ת מפרש נמי כפי' רבינו אבל מוסיף בפירושו דלשמואל נמי פריך וכי משני פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי אתי נמי לשמואל אבל שינוייא דאב"א כי כתב קלעים וכו' לא אתי אלא לרבנן אבל לשמואל ליתיה כמו דליתיה לר' יהודה ובזה ניחא הא דמקשו אח"כ וק"ק לפי' ר"ת דפריך מגובה חמש וכו' ועוד נילף מפתח עזרה וכו' מאי מקשו לפר"ת אדרבא אלו הקושיות לא יפלו אלא לפי' רבינו ולפי מ"ש דגם ר"ת מפרש כפי' רבינו אלא שמוסיף לומר דגם לשמואל נמי קפריך גמ' ניחא ודוק נ"ל:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה