חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף נז.
גמרא א"ל רבי נדון דבר מדבר וכו' קפץ ר"ע ונסתלק ר"ט איכא למידק אמאי נסתלק ר"ט הו"ל למימר בכור נאכל בכל העיר ושלמים נאכלים בכל העיר דהשתא דמי בכור לשלמים בתלת מילי משא"כ לחטאת ואשם דלא דמי להו אלא בתרי מילי דליכא למימר הא דנאכלין בכל העיר היינו קדשים קלים דהא איכא נמי דלית בהו מעילה ועוד יש לדקדק אמאי לא השיבו ר' יוסי מתודה דדמי לשלמים וכל היכא דאיכא לאקושי לחומרא ולקולא לחומרא מקשינן וי"ל כמ"ש התוס' לעיל דהא דבכור נאכל בכל העיר הוא משום דילפינן ליה משלמים ניחא ובזה ניחא נמי אמאי לא השיבו ר"י מתודה משום דבעי למילף נמי דבכור אינו נאכל אלא לפנים מן הקלעים מחטאת ואשם ודוק:
רש"י ד"ה אין מלמדין ואע"ג דהכא לאו בבנין אב אנו באין ללמוד אשמעינן אביי דשני כתובים וכו' אין מלמדין אפילו בג"ש וכו' דע הא דאמרינן אין מלמדין אפי' בג"ש דוקא היכא דהוה מצי למילף מהדדי בג"ש ואפ"ה כתיב בהו קרא אמרינן אין מלמדין לעלמא אפי' בג"ש אבל אי לא הוו ילפי מהדדי אלא בבנין אב או בק"ו וכתב בהו קרא אז לא אמרי' אין מלמדין לעלמא אלא בבנין אב או בק"ו אבל בג"ש מלמדין וכן כתבו התוס' בהדיא בפ' תמיד נשחט דף ס"ד ע"ב ע"ש וכן כתבו בפ' יש בערכין דף י"ד ע"ב ע"ש ואין להקשות לזה מהא דכתבו התוס' בפ"ק דקידושין דף ל"ד ד"ה ה"א נילף ראיה ראיה מהקהל וז"ל וא"ת הא אמרינן מצה והקהל ב' כתובים הבאים כא' אין מלמדין וי"ל דמג"ש דראיה ראיה ה"א דנילף עכ"ל דהתם מצה והקהל לא הוו ילפי מהדדי בג"ש אלא מק"ו כדאיתא התם ומה טפלים חייבים נשים לא כ"ש ולכך ה"א דנילף מג"ש דדוקא בק"ו או בבנין אב דאין מלמדין אבל בג"ש שפיר מלמדין ודוק והכריתות בחלק ה' חלק לשון לימודים בתחילת שער הא' כתב וז"ל ב' כתובים הבאים כא' אין מלמדין ומוקמינן להו אדינייהו וכו' וב' כתובים הבאים כא' אין מלמדין אפילו בג"ש ר"ל כדמשמע פ' איזהו מקומן דף נ"ז אמר אביי ל"ל דכתב רחמנא סביב בעולה סביב בחטאת וכו' אע"ג דיש ללמד בג"ש זריקה זריקה מעולה ואיכא למ"ד מלמדין פ' יש בכור לנחלה דף מ"ט מ"ט דרבנן גמרי חדש חדש ממדבר עד ור"ע מספקא ליה מדאיצטריך למיכתב ומעלה גבי ערכין ולא גמרינן ממדבר הו"ל ב' כתובים הבאים כא' ואין מלמדין או דילמא כי אין מלמדין בעלמא אבל לגופייהו אגמרינן משום הכי מספקא ליה אבל ג' כתובים הבאים כא' לכ"ע אין מלמדין ע"כ נלע"ד כוונתו דבתחילה כתב ב' כתובים הבאים כא' אין מלמדין אפילו בג"ש והביא ראיה לזה מפ' איזהו מקומן והתם איירי דהב' כתובים הוו ילפי מהדדי בג"ש כמ"ש ואפ"ה כתב בהו קרא הילכך אין מלמדין לעלמא אפילו בג"ש ועל זה כתב ואיכא למ"ד מלמדין ר"ל בג"ש אע"ג דלמ"ד מלמדין מודה דהיכא דהוו ילפי מהדדי בג"ש אין מלמדין כמו שעתיד לבאר בדבריו ה"מ בק"ו או בבנין אב או בהיקש אין מלמדין אבל בג"ש מלמדין וע"ז הביא ראיה מפ' יש בכור דאע"ג דהתם ב' כתובים דהוו ילפי מהדדי בג"ש וכתב בהו קרא אפ"ה ילפי מנייהו רבנן בג"ש ואין לדחות ולומר דלעולם רבנן נמי מודו דב' כתובים דהוו ילפי מהדדי בג"ש וכתב בהו קרא לא ילפי מינייהו אפי' בג"ש והתם טעמא משום דהוו לגופייהו מלמדין ומאי דמספקא ליה לר"ע פשיטא להו לרבנן דא"כ הו"ל להש"ס לבאר זה ולימא אבל רבנן פשיטא להו דלגופייהו מלמדין כאורחיה בכל הש"ס אלא ש"מ דרבנן טעמייהו משום דס"ל ב' כתובים מלמדין ואין להקשות אמאי הוצרך להביא ראיה לזה מפ' יש בכור הא מההיא סוגיא גופה דפ' איזהו מקומן יש להביא ראיה דקאמר הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי א"ל וכו' הרי בהדיא קאמר דאיכא מאן דפליג וס"ל אע"ג דהוו ילפי מהדדי בג"ש וכתב בהו קרא אפ"ה מלמדין בג"ש וכן יש להביא ראיה מפ' יש בערכין דף י"ד ע"ב דפריך נמי הניחא וכו' ע"ש וכן יש להביא ראיה נמי מפרק כל הבשר דף קי"ג ע"ש י"ל דמייתי ראיה מהתם להודיע מי הוא דס"ל דמלמדין לכך מייתי מהתם דידעינן דאינהו רבנן דר"ע ואין להקשות אי משום הא הו"ל לאיתויי משילהי פ' ד' מיתות דף ס"ז ע"ב דקאמר התם בהדיא גבי אוב וידעוני דקסבר ר' יהודה ב' כתובים הבאים כא' מלמדין הא ל"ק דהתם אוב וידעוני לא הוו ילפי מהדדי בג"ש אלא בבנין אב ולכך ס"ל דמלמדין אבל אי הוו ילפי מהדדי בג"ש אפשר דמודה ר' יהודה דאין מלמדין אפי' בג"ש ולכך מייתי ראיה מפ' יש בכור דהתם איירי דהוו ילפי מהדדי בג"ש ואפ"ה קסברי רבנן דמלמדין בג"ש ודוק ועל זה סיים הרב אבל ג' כתובים כא' לכ"ע אין מלמדים ר"ל אפילו בג"ש כיון דהוו ילפי מהדדי בג"ש ואפ"ה כתב בהו קרא ש"מ דאין מלמדין דכולי האי לא טרח וכתב קרא ודוק היטב עוד כתב הכריתות וז"ל ולי אני הקטן נראה טעמא דמ"ד ב' כתובים הבאים כא' מלמדים משום דאיכא למימר מילתא דאתיא בבנין אב טרח וכתב לה קרא כמו שאנו אומרים בריש קידושין דף ד' גבי ק"ו מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא וכן בבנין אב או בהיקש כדמוכח פ' איזהו מקומן דף נ"ז ולמ"ד אין מלמדין לית לי' הך סברא רק בק"ו לבד דלא חשיב כמו ב' כתובים מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא אבל בג"ש לא אמרינן הכי כדמוכח שמעתא התם וע"ש ותמצא נמצא דאמרינן מילתא דאתי בק"ו או בבנין אב או בהיקש טרח וכתב לה קרא אבל בג"ש לא אמרינן הכי ונראה הטעם דבכל אלה ליכא יתורא דקרא לבד ג"ש דאיכא הפנאה לכל הפחות מצד א' דאי לאו הכי משיבין וניחא אפילו אמרינן היקש עדיף מג"ש ודי למבין ע"כ ודעת הרב פליאה שגבה ממני דנראה מדבריו דלמ"ד מלמדין טעמו משום דאמרינן מילתא דאתיא בבנין אב או בהיקש טרח וכתב לה קרא כמו שאנו אומרים בק"ו אבל למ"ד אין מלמדין לית ליה הך סברא דטרח וכתב לה קרא רק בק"ו דלא חשיב כמו ב' כתובים נמצא דלכ"ע אף למ"ד אין מלמדין מודה היכא דהוו ילפי מהדדי בק"ו טרח וכתב לה קרא והא ליתא דהרי אמרינן בפ"ק דקידושין דף ל"ד בסוגיה מצה והקהל ליכתוב רחמנא מצה ולא בעי הקהל ואנא אמינא טפלים חייבין נשים לא כ"ש הילכך הוו להו ב' כתובים הבאים כא' ואין מלמדים הרי דלמ"ד אין מלמדים היינו אפי' ילפי מהדדי בק"ו דלמ"ד אין מלמדין לא אמרינן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא אלא היכא דליכא למימר דאתו לשני כתובים הבאים כא' ועוד אמרינן שם דף ל"ז ע"ב ניכתוב רחמנא מלך ולא בעי בכורים ואנא אמינא מה מלך וכו' הרי דאפי' אתי חד מחבריה בק"ו קרי ליה ב' כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין וכן יש הרבה בגמ' ודוק ותשכח גם מ"ש כדמוכח פ' איזהו מקומן דף נ"ז לא נמצא שם רמז מזה כלל גם מה שסיים אבל בג"ש לא אמרינן הכי לא ידענא אמאי לא קאמרי דאף בבנין אב לא אמרינן הכי דהא אליבא דמ"ד אין מלמדין קאי גם מ"ש כדמוכח שמעתא התם וכו' לא ידענא איזה שמעתא גם מ"ש נמצא דאמרינן מילתא דאתיא בק"ו או בבנין אב או בהיקש טרח וכתב לה קרא אבל בג"ש לא אמרינן הכי אליבא דמאן כתב זה אי אליבא דמ"ד אין מלמדין הא לית ליה טרח וכתב לה קרא אלא בק"ו לבד אבל לא בשאר כמ"ש לעיל ונלע"ד דט"ס נפל בדברי הרב וכצ"ל כמו שאנו אומרים בריש קידושין וכו' וכדמוכח פ' איזהו מקומן דף נ"ב ור"ל דקאי להביא הוכחה נמי מפ' איזהו מקומן דמילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא כמו שהוכיח ממנה הרב עצמו לקמן גבי מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ע"ש עוד י"ל להגיה הכי או בהיקש כדמוכח בפ"ק דנדרים ור"ל דשם דף ג' ע"א הוכיח הר"ן שם בד"ה לנדור נדר מאי עביד ליה מכח דקדוק דמילתא דאתיא בהיקש טרח וכתב לה קרא וע"ש גם מ"ש ולמ"ד אין מלמדין לית ליה כו' ג"כ ט"ס נפל וכצ"ל ולמ"ד מלמדין לית ליה הך סברא רק בק"ו לבד וכו' והא דכתב רק בק"ו לבד לא בא למעט בנין אב והיקש אלא הא דכתב רק בק"ו ר"ל וכל הדומה לו דהיינו בנין אב והיקש דלית בהו הפנאה ולא בא למעט אלא ג"ש לבד כמו שמסיים בדבריו ומשום דאית ביה הפנאה וזהו מ"ש עוד נמצא דאמרי' מילתא דאתיא בק"ו או בבנין אב או בהיקש טרח וכתב לה קרא אבל בג"ש לא אמרינן הכי זה כתב למ"ד מלמדים ומ"ש אבל בג"ש לא אמרינן הכי ר"ל היינו כשאנו באים ללמוד מהן בק"ו או בבנין אב או בהיקש אז לא אמרינן מילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא ואין מלמדין אבל כשאנו באין ללמוד מהן בג"ש שפיר ילפינן למ"ד מלמדין כמ"ש לעיל ודוק היטב ומ"מ הא דכתב כדמוכח שמעתא התם וע"ש ותמצא עדיין מציאה זו לא מצאתי וה' יראני מתורתו נפלאות זה מה שנלע"ד כתבתי ועיין בס' יבין שמועה דף ס"ז וכשתדקדק היטב בכל מ"ש יתיישב לך כל מה שהקשה הרב הנז' ולא ראיתי לפלפל בדבריו מאהבת הקיצור והנה ראיתי להר"ן בפ"ק דנדרים דף ג' בד"ה לנדור נדר מאי עביד ליה שכתב ובריש איזהו נשך אמרינן מילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא והנה חיפשתי בריש איזהו נשך ולא מצאתי כי אם בדף ס"א מצאתי גבי את כספך לא תתן לו בנשך דשם קאמר גמ' ה"ק אילו לא נאמר הייתי אומר ג"ש עכשיו שנאמר קרא ג"ש לא צריך ובעי גמ' אלא ג"ש ל"ל וכו' אדרבא מהכא מוכח דלא אמרינן מילתא דאתיא בג"ש וכו' מדלא משני ליה מילתא דאתיא בג"ש וכו' וי"ל דק"ל להר"ן קושית התוס' שם בד"ה ג"ש לא צריך שהקשו וא"ת קרא ל"ל ומכח קושיא זו מוכיח הר"ן דאמרינן מילתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא אבל הכריתות לא מתרץ הכי אלא דניחא ליה בתירוץ התוס' שתירצו שם כי הוא תירוץ נכון ע"ש ודוק: