חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף לז.
פרק רביעי
גמרא סבר לה כר"ע דאמר לא זריקה בכלל שפיכה וכו' משמע דמאן דיליף מודם זבחיך ישפך למתנה א' שכפר לא מצי למילף נמי מיניה לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא וא"כ ק' מכאן להרמב"ם ז"ל ריש פ"ב מהל' פסולי המוקדשין דין א' וב' דיליף מהאי קרא דודם זבחיך ישפך לאם נתן מתנה א' כיפר דיליף מיניה נמי לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא והנה לזה י"ל דעיקר ילפותא למתנה א' שכיפר הוא מחטאת כדקאמר גמ' לקמן להנך תנאי דמפקיה ליה להאי ודם זבחיך ישפך לדרשא אחרינא והא דנקט רבינו קרא דודם זבחיך ישפך משום דכן דרכו הוא לסמוך הדבר לפסוק שנראה לו שהוא פשוט יותר ללמוד ממנו כמ"ש מרן הכ"מ אבל עיקר קרא דודם זבחיך ישפך לא אתא אלא לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא אבל אכתי קשה הא אמרינן לקמן ואכתי להכי הוא דאתא מיבעיא ליה לכדתניא וכו' מעשר ופסח מנין ת"ל ודם זבחיך ישפך וכו' ור' ישמעאל האי קרא מפיק ליה להכי ולהכי תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל משמע מאן דדריש ודם זבחיך ישפך לניתנין בזריקה וכו' לית ליה פסח בשפיכה אלא בזריקה כפרש"י וא"כ כיון דרבינו מפיק קרא דודם זבחיך ישפך לניתנין בזריקה וכו' א"כ איך פסק בסוף פ"ג מהל' קרבן פסח דדם פסח בשפיכה והנה לזה נמי י"ל דרבינו סבר כדעת התוס' שכתבו כאן דפסח בשפיכה נפקא מקרא דקדש הם כדאיתא בספרי א"נ דעיקר קרא דודם זבחיך ישפך אתי לפסח בשפיכה ולניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא נפקא לן מסברא מה לי זריקה מרחוק מה לי שפיכה מקרוב כמ"ש התוס' בשילהי פסחים והא דנקט רבינו קרא דודם זבחיך ישפך לניתנין בזריקה וכו' אסמכתא בעלמא הוא אבל אכתי קשה כיון דרבינו פסק כר' ישמעאל לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא א"כ איך פסק בפ"ח מהלכות חמץ ומצה דאין ברכת הפסח פוטר של זבח ולא של זבח פוטר של פסח כר"ע דאמר לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה היה לו לפסוק כר' ישמעאל דברכת הפסח פטר של זבח כיון דזריקה בכלל שפיכה כדאיתא בהאי סוגיא ועיין להל"מ בפ"ח מהל' מעה"ק שנתעורר בזה ומ"ש ליישב וע"ק מ"ש שם רבינו בפ"ה מהל' מעה"ק דין י"ז הבכור והמעשר והפסח דם כל א' מהם טעון מתנה א' בשפיכה וכו' דלא אתי כהאי סוגיא דבבכור כ"ע מודו דבזריקה הוא דכתיב בהו בהדיא ואת דמם תזרוק ול"פ אלא במעשר ופסח דלר' ישמעאל דמפיק להו מודם זבחיך ישפך הוו בשפיכה ולר' יוסי הגלילי דמפיק להו מואת דמם תזרוק הוו כולהו בזריקה וע"ש להל"מ מ"ש בזה והנה איתא בתוספתא דזבחים בסוף פ"ו כדברי רבינו דקתני הבכור והמעשר והפסח שופכן בשפיכה אחת כנגד היסוד ואפשר דרבינו פסק כהאי תוספתא ונראה דהאי תוספתא אתיא כר' יוסי הגלילי דמפיק למעשר ופסח מואת דמם תזרוק וסברא האי תוספתא דלר' יוסי דמפיק כולהו מקרא דבכור ס"ל דאף בכור בשפיכה אע"ג דקרא כתיב תזרוק לא אתא למעוטי אלא מתן אצבע א"נ הא דכתיב תזרוק כדי למילף זריקה זריקה מעולה למתן יסוד כדאיתא בשילהי פ' איזהו מקומן משום דאי אמרינן לר' יוסי כולהו בזריקה קשיא לן הא דתניא מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה וכו' מכלל דאיכא שפיכה ואי הני בזריקה משום דנפקא לן מואת דמם תזרוק א"כ ליכא (זריקה) [שפיכה] כלל כמו שהקשו כאן התוס' וליכא למימר דר' יוסי לית ליה דרשא דניתנין בזריקה וכו' דהא כיון דר' יוסי אייתר ליה ודם זבחיך ישפך מסתמא דריש ליה לניתנין בזריקה וכו' דלא אשכחן מאן דפליג אר' ישמעאל אלא ר"ע לבד וכ"ש לפי מ"ש הל"מ בפ' ה' מהל' מעה"ק דאפי' ר"ע אית ליה ניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ע"ש והא דאמרינן לקמן שילהי פ' איזהו מקומן דף נ"ו ע"ב אהא דתנן הבכור והמעשר והפסח וכו' ודמן טעון מתנה א' ובלבד שיתן כנגד היסוד וכו' אמרינן בגמ' מאן תנא אמר רב חסדא ר' יוסי הגלילי היא דתניא וכו' ופרש"י מאן תנא מעשר ופסח בזריקה מדמשוי מתן דמים בכור ומעשר ופסח דקתני שינה באכילתן מכלל דמתן דמים לא שינה ובבכור כתב ואת דמם תזרוק עכ"ל לפי האי תוספתא אין לפרש כפרש"י אלא ה"פ מדמשוי מתן דמים בכור ומעשר ופסח דקתני שינה באכילתן מכלל דמתן דמים לא שינה משמע דכולהו מחד קרא נפקא ודין א' להם לכך קאמר ר' יוסי הגלילי היא דמפיק לכולהו מחד קרא וכיון דנפקי מחד קרא דין א' להם ולפי התוספתא כולהו בשפיכה אבל מאן דמפיק מעשר ופסח מקרא אחרינא לא מיתוקמא דאפשר כיון דלא נפקי מחד קרא חלוקים בדיניהם הם ודוק אבל קשה לזה אהא דתנן בפ' תמיד נשחט דף ס"ד כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה א' כנגד היסוד ואמרינן בגמ' מאן תנא פסח בזריקה אמר רב חסדא ר' יוסי הגלילי היא דתניא וכו' הרי בהדיא דלריה"ג אפי' פסח בזריקה ולפי מ"ש מתני' מני דהא ליכא מ"ד פסח בזריקה אלא ע"כ דהתוספתא סברא אחרת היא וא"כ יש לתמוה על רבינו למה פסק כתוספתא כיון דסתם מתני' דפ' תמיד נשחט כריה"ג היא ואפי' פסח בזריקה אבל מסתם מתני' דפ' איזהו מקומן ליכא למיפרך משום דאיכא למימר דאתיא נמי כתוספתא כמ"ש וצ"ע: