חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף לד.
גמרא באיברי בהמה טמאה דכ"ע ל"פ וכו' עיין להרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות איסורי מזבח דין ו' ועיין להכ"מ ול"מ:
תוס' ד"ה ואפי' הכי וכו' והא דקאמר לקמן פסולא בעלמא היינו דליכא מלקות וכו' וא"ת לפ"ז א"כ מאי מייתי ראיה אביי דבטומאת בשר ד"ה לקי מוהבשר לרבות עצים ולבונה והא התם ליכא מלקות כי אם איסורא בעלמא וי"ל הא דקאמר גמ' התם פסולא בעלמא וליכא מלקות היינו אליבא דר"ש אבל רבנן מחייבי מלקות אבל קשה לפ"ז מאי מקשו מהכא לפירש"י שם דפירש פיסולא מדרבנן הא התם אליבא דר"ש והכא אליבא דרבנן וכן פרש"י במנחות דף כ"ב ע"ב דחיבת הקדש דאורייתא וי"ל דעיקר קושייתם היא מפרק כל שעה דקרי ליה מעלה ופרש"י מעלה דרבנן ובפרש"י שלפנינו שם לא נמצא זה ואדרבא נראה מפירושו בד"ה תנינא דמפרש מעלה דאורייתא ע"ש ודוק:
בא"ד וצריך לדקדק אי אתיא מילתא דאביי דהכא כהני תרי לישני וכו' לא ידענא אמאי לא נדחקו אלא לאביי דהא כ"ש לרבא דלא אתיין הני תרי לישני דהא לרבא מחלוקת בטומאת הגוף אבל בטומאת בשר ד"ה אינו לוקה והתם קאמר לל"ק רבנן מחייבי בטומאת בשר ובטומאת הגוף פליגי אמוראי אי מחייבי רבנן אי לאו וללישנא בתרא איכא למ"ד בטומאת בשר ד"ה לוקה ואפילו לר"ש וא"כ רבא דקאמר הכא אבל בטומאת בשר ד"ה אינו לוקה לא אתי כהני תרי לישני אבל אביי דאמר בטומאת בשר ד"ה לוקה אתי כתרי לישני ואי קושיתם היא על טומאת הגוף הא אביי ורבא שוין הם בזה דאמרי מחלוקת ר"י ור"ל ולר"י אינו לוקה ולכולהו לא אתו כלישנא בתרא דרבנן מחייבי בטומאת הגוף לכולהו אמוראי וללישנא קמא לא אתי אלא לחד מ"ד וא"כ אדרבא קשה מההיא סוגיא לרבא טפי מלאביי דלרבא תיקשי ליה נמי מטומאת בשר וא"כ אמאי לא נסתפקו אלא במילתא דאביי ושם בההיא סוגיא כתבו דצריך ליישב בין לאביי בין לרבא ונ"ל דלרבא ל"ק להו משום דכבר פריך ליה הכא גמ' והאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה ומשני הכא במאי עסקינן כגון שקידשו בכלי דנעשה כמי שקרבו כל מתיריו וכו' דאפילו כרת בטומאת הגוף נמי אית בהו כפרש"י וא"כ הוי כמו לאחר זריקה ולכך מחייבי רבנן משא"כ בשר קדש לפני זריקה אבל לאביי דלא מוקי ליה בשקדשו בכלי הוי כמו לפני זריקה וא"כ גבי טומאת הגוף לא אתי כהני תרי לישני אלא כל"ק וכחד מ"ד דל"פ רבנן אלא בטומאת בשר אבל בטומאת הגוף מודים דאינו לוקה ולכך לא כתבו דצריך לדקדק אלא אמילתא דאביי ואפשר ליישב גם לדעת אביי דמודה הוא היכא דקדשו בכלי דאית בהו מעליותא טפי וההיא סוגיא איירי שקדשו בכלי ולכך אפילו בטומאת הגוף לוקה ודוק:
ד"ה שקדש בכלי וכו' ונראה דקידוש כלי דעצים היינו (דמשני) [לוח הטעיות חק נתן: דמשפי] להו בגזירין כדאמר בפ' י"ב דמנחות וכו' כצ"ל והשאר נמחק וע"ש לתו' בריש פי"ב דמנחות דף ק"א ד"ה אע"ג דנטמאו:
ד"ה אלא במעביר על דבריו צ"ע במעילה ובפ' אלמנה נזונית גבי זבן לי (ליטרא) [לוח הטעיות חק נתן: ליתכא] ואזל וזבן לי' כורא עכ"ל נ"ל הא דכתבו במעילה ט"ס הוא דשם במעילה ליכא אלא בעיא דזבן לי כורא ואזל וזבן לי' (ליטרא) [לוח הטעיות חק נתן: ליתכא] ע"ש וביאור דבריהם נ"ל דה"פ דקשיא להו דהכא משמע אי אמרינן מוסיף על דבריו אף מה שהוסיף קיים וכשר ואי אמרינן מעביר על דבריו אינו פסול אלא מה שהוסיף ושם משמע אי אמרינן מוסיף על דבריו (ליטרא) [לוח הטעיות חק נתן: ליתכא] מיהא קני אבל מה שהוסיף לא קני ואי אמרינן מעביר על דבריו אפילו (ליטרא) [לוח הטעיות חק נתן: ליתכא] לא קני והוי איפכא מהכא ודוק: