אור ברסלב

חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל

דף כט:

דף כט.

גמרא מנין למחשב בקדשים שהוא לוקה וכו' א"ל רב אשי וכו' לאו שאין בו מעשה הוא וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ק"ל מהא דאמרי' בפ"ק דתמורה דף ג' ע"ב א"ל ר' יוחנן לתנא לא תיתני מימר משום דבדיבוריה עשה מעשה ה"נ בדיבוריה עשה מעשה דנפסל הקרבן והנה לסברת הרמב"ם ז"ל דס"ל דבמחשבה נפסל איכא למימר כיון דליכא דיבור אלא מחשבה אע"ג דנעשה ממנה מעשה מ"מ לא מיקרי לאו שיש בו מעשה דדוקא היכא דאיכא דיבור דהוי עקימת שפתים ונמשך ממנו מעשה אבל לדעת התוס' דמחשבה לא פסלה בקדשים אלא עד דאיכא דיבור קשה ועיין בס' משנה למלך ריש פי"ג מהל' פסולי המוקדשין וי"ל דאה"נ דה"מ לשנויי הכי אלא דמשני ליה לפי סברתו ודוק ועיין מ"ש בזה בחידושי בפ"ק דתמורה ע"ש באורך:

תוס' ד"ה נפקא לן מדאחרים תימא וכו' וי"ל דר"א כיון דלא דריש וכו' איכא למימר שהוא לשון חשיבות וכו' פי' משום דפשטיה דקרא משמע שהוא לשון חשיבות דלא מוקי ליה ר"א למחשבות שמוציאות זו מזו אלא לבתר דמעטיה קרא בהדיא ובזה מתורץ מה שיש מקשים ודוק:

שם גמרא או ששחט וקיבל והלך וזרק חוץ למקומו ולזמנו כ"ה הגירסא כאן בזבחים ור"ל דבעבודה אחת עירב מחשבת חוץ למקומו עם חוץ לזמנו ולפי' גירסא זו צריך לגרוס ג"כ בסיפא גבי פסח וחטאת או ששחט וקבל והלך וזרק שלא לשמן וחוץ לזמנן אבל בפ"ק דמנחות אין הגי' כן אלא ה"ג או שקמץ ונתן בכלי והוליך והקטיר חוץ למקומו ול"ג חוץ לזמנו וכן בסיפא גבי מנחת חוטא ומנחת קנאות ופרש"י שם כלומר או קתני אם עשה א' מאלה ע"מ לאכול שיריים חוץ למקומו וכל השלשה חוץ לזמנו לא קרב הקומץ כמצותו וגי' זו נכונה היא דאי לגירסא זו דזבחים דגרסינן חוץ למקומו ולזמנו דר"ל שעירב בעבודת א' שתי מחשבות א"כ היינו סיפא דקתני כזית בחוץ כזית למחר וכו' וליכא למימר האי דהדר נקט ליה לאשמעינן צירוף בחצי זית כדמשני רש"י למאן דמוקי לה בשני עבודות דא"כ זה מוכרח הוא ואמאי לא כתב רש"י זה אלא למאן דאוקי לה בשני עבודות אבל לגירסא דמנחות ניחא דאיירי בשני עבודות וקמ"ל אע"ג דמחשבת חוץ למקומו אינה אלא בעבודה א' ומחשבת חוץ לזמנו הוא בשלש עבודות אפ"ה מפקא מידי פגול דמרישא לא שמעינן זה דהא דקתני קיבל והלך וזרק חוץ לזמנו או או קתני אלא שלפ"ז קשה להרמב"ם ז"ל בפט"ז מהל' פסולי המוקדשים שהשמיט לחלוקה זה ואפשר שרמזה גבי שינוי השם שכתב וכן הפסח והחטאת ששחטן במחשבת שינוי השם וקיבל והלך במחשבת הזמן וכו' הרי שכתב אע"פ שלא היה מחשבת שינוי השם אלא בשחיטה והקבלה וההולכה היו במחשבת חוץ לזמנו אפ"ה אין זה פגול אלא פסול דליכא למימר הא דכתב וקיבל והלך או או קתני דא"כ הו"ל למיכתב הכי בהדיא כדכתב בכל החלוקות ודוק:

שם וחכמים אומרים זה וזה פסול ואין בו כרת קשה דחכמים היינו ת"ק ומאי איכא בינייהו והנה לסברת ר' יוחנן דאמר אף בעבודה א' מחלוקת אפשר לומר איכא בינייהו הכי דלת"ק בין בעבודה א' בין בשתי עבודות ס"ל דהוי עירוב מחשבות אפי' קדמה מחשבת הזמן ור' יהודה ס"ל דבתרוייהו לא הוי עירוב מחשבות אם קדמה מחשבת הזמן וחכמים סברי דבעבודה א' הוי עירוב מחשבות ופליג אר' יהודה ובשתי עבודות לא הוי עירוב מחשבות ופליגי את"ק אלא לאילפא קשה והנה לפי מה שפירש התוס' דב' עבודות היינו שני סימנין ועבודה א' היינו סימן א' ניחא ג"כ לאילפא דלת"ק בין בשתי עבודות בין בעבודה א' בין בשני סימנין בין בסימן א' סבר דהוי עירוב מחשבות ולר' יהודה בין בשתי עבודות בין בעבודה א' בשני סימנין לא הוי עירוב מחשבות אלא דוקא בסימן א' וחכמים סברי דוקא בעבודה א' הוי עירוב מחשבות בין בסימן א' בין בשני סימנין ופליגי אר' יהודה אבל בשני עבודות סברי דלא הוי עירוב מחשבות ופליגי את"ק וזהו שאמרו זה וזה פסול וכו' ר"ל בין בסימן א' בין בשני סימנין וכ"ש דניחא לר' יוחנן ודוק נ"ל שוב ראיתי לתוס' בפ"ק דמנחות דף י"ב ע"א שהקשו זה וכתבו וי"ל דאתא למיסתם כוותיה דכה"ג משני בפ' המפלת עכ"ל:

שם לאכול כחצי זית להקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה וכו' כתב הרמב"ם ז"ל בפט"ז מהל' פסולי המוקדשין דין ב' המחשב בא' מד' עבודות וכו' וכן אם עירב המחשבה בהקטרה ה"ז פסול ואינו פיגול וכתב הכ"מ ומ"ש וכן אם עירב המחשבה בהקטרה ה"ז פסול ואינו פגול גם זה משנה בפרקים הנז' לאכול כחצי זית להקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין עכ"ל ודבריו מתמיהין כתב דהרמב"ם כתב פסול ומתני' קתני כשר אלא דברי הרמב"ם אינם בענין זה אלא דמיירי כגון שחישב להקטיר כזית מדבר הראוי להקטרה בחוץ וכזית למחר או כזית למחר וכזית בחוץ או כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר וכו' כמ"ש גבי אכילה וע"ז כתב וכן אם עירב המחשבה בהקטרה וכו' אבל האי דינא דמתני' לאכול כחצי זית להקטיר כחצי זית וכו' כתבו בפי"ד מהל' אלו דין י' ודוק:

תוכן העניינים

חק נתן על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה