חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף כח.
גמרא השוחט את הזבח וכו' או מקצת אימוריו בחוץ וכו' תימא אמאי לא תני או כזית מאימוריו כמו דתני גבי אכילה דהא כמו אין אכילה פחות מכזית (אה"נ) [לוח הטעיות חק נתן: דה"נ] אין הקטרה פחות מכזית כדתנן לקמן בפ' ג' דף ל"ה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"ד מהל' פסולי המוקדשין דין י' וכן תנן בשילהי פ"ק דמנחות דף י"א ע"ב:
תוס' ד"ה תנינא אלו שעורותיהן כבשרן הקשה הר"י וכו' שבלשון יחיד וכו' וע"ק וכו' לפי מה שפרש"י שם בפ' העור והרוטב דף קכ"ב ע"ב לק"מ שפי' שם שבלשון יחיד אני שונה אותה משנה ולא בלשון סתם משנה שאני אומר אליעזר בן יהודה אמרה כדתניא וכו' להביא עור בית הבשת וכו' אבל ת"ק לא קרי בשר אלא עור שתחת האליה לחודיה עכ"ל מוכח מדבריו דעור האליה דקתני סתמא ברישא דברייתא הוא מוסכם לכ"ע ולא אמר בלשון יחיד שונה אותה אלא מה שלא הוזכר ברישא דברייתא בסתמא אבל התוס' דמקשו הכא אזלי לשיטתייהו שפירשו שם בפ' אלו טריפות דף נ"ה ע"ב דהא דקאמר בלשון יחיד אני שונה אותה שבמשנה עצמה היה שונה דברי ר"ש ע"ש דהשתא מקשי שפיר דכולהו נשנו במשנה בלשון יחיד ומהתימא מהרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' שאר אבות הטומאות דין ט' שכתב שעור בית הבשת ועור השליל ועור שתחת האליה שהן כבשר והשמיט לעור הראש של עגל הרך ועור הפרסות אי מפרש כפי' התוס' א"כ בכולהו הו"ל לפסוק דלא הוו כבשר ואי מפרש כפרש"י לא הו"ל למכתב אלא עור שתחת האליה לחודיה ונראה דס"ל להרמב"ם דלא קאמר בלשון יחיד אני שונה אותה אלא דוקא על עור הראש של עגל הרך כדאיתא בפ' העור והרוטב ועל עור הפרסות כדאיתא בפ' אלו טריפות דעלייהו קבעו מיניה אבל בשאר דלא אשכחן דקאמר עלייהו בלשון יחיד אני שונה אותה הוו כבשר לכ"ע ודוק אבל אכתי ק"ל שבפי"ד מהלכות פסולי המוקדשין דין ז' לא כתב דהוי כבשר אלא דוקא עור האליה ואמאי לא כתב נמי לעור השליל ועור בית הבשת כמ"ש בהל' שאר אבות הטומאות ואפשר לומר כיון דלא קתני מתני' גבי קדשים אלא עור האליה דוקא ולא קתני עור השליל ועור בית הבשת ש"מ דוקא עור האליה הוא דהוי כבשר אבל עור השליל ועור בית הבשת אע"ג דהוו בשר גבי טומאה משום דרכיך גבי קדשים לא חשבינן ליה כבשר משום דכתיב למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים כדאמר רב חסדא ואע"ג דרב חסדא קאמר זה על עור האליה ואפ"ה קתני מתניתין דהוי בשר אפשר דעור האליה הוא חשוב יותר מהנך ולכך תני מתני' לאשמעינן דחשוב הוא ודוק: