חק נתן על זבחים· רבי נתן בורגיל
דף יט.
רש"י ד"ה ותיפוק לי' משום דחוצץ וכו' והיכי שרי ר' יוחנן וה"ה דקשיא למתניתין דקתני כורך עליה גמי במקדש והא איכא חציצה וכן פרש"י שם בעירובין אלא משום דקשיא טפי לר"י דשרי אפי' שלש על שלש לכך נקט הקושיא לר"י וק"ל:
תוס' ד"ה מאי איריא גמי וכו' תימא הא איצטריך וכו' דטעמא דשחיקת סמנים לא שייך בצילצול וכו' דבריהם הם מוקשרים למעלה והכי קמקשו בשלמא אי אמרינן טעמא דמתני' משום גזירה אטו להוציא דם כמ"ש לעיל א"כ זה הטעם שייך נמי בצילצול והשתא פריך שפיר לשמעינן רבותא טפי דאפילו צילצול במקדש שרי ובמדינה אסור אבל השתא דאמרי' דטעמא דמתני' משום שחיקת סמנים וזה הטעם לא שייך בצילצול דלא מסי ואפי' במדינה מותר א"כ מאי פריך לשמעינן צילצול הא איצטריך לאשמעינן גמי דבמדינה אסור ואין לומר דילמא המקשן טעה וס"ד דטעמא דמתני' משום גזירה אטו להוציא דם וא"כ במדינה אפי' צילצול אסור וקמשני ליה דקמ"ל דגמי מסי ר"ל דטעמא הוא משום שחיקת סמנים ולא משום להוציא דם ולכך קתני גמי לאשמעינן דבמדינה אסור הא ליכא למימר דהמקשן טעה בזה דהא מוכח מהירושלמי דמשום שחיקת סמנים הוא כמ"ש התוס' לעיל ודוק:
בא"ד וי"ל דמ"מ הו"ל לאשמעינן וכו' כתב כאן בס' הב"ז וז"ל ובעירובין תירץ בע"א ע"ש עכ"ל ולי נראה דקושייתם שם היא בע"א ואינה כמו קושייתם כאן דשם מקשו משום דמשמע להו הא דפריך ולר"י אדאשמועינן גמי לשמעינן צילצול ר"ל דאינו משנה במתני' אלא במקום גמי ליתני צילצול אבל שאר מתני' אינו משנה בה כלום אלא תהיה בצורתה ולכך מקשו אי צילצול אסור במדינה פריך שפיר לשמעינן צילצול דבמקדש מותר ובמדינה אסור אבל נראה דצילצול שרי במדינה וקשיא דא"כ מאי פריך הא לא מצי למיתני צילצול דא"כ אמאי אסור במדינה ותירצו דכונת המקשן דלתני צילצול וליתני במדינה נמי מותר זו היא קושיתם שם אבל הכא קא מקשו אפי' לפי אותה הנחה עדיין קשה דילמא איצטריך לשמעינן גמי דבמדינה אסור ודוק:
בא"ד ומשני דקמ"ל וכו' ר"ל דק"ל לפי תירוץ זה דצילצול הוי חידוש גדול יותר מאיסור גמי דבמדינה א"כ מאי קא משני קמ"ל דגמי מסי לכך כתבו משום לשון חכמים מרפא ולכך נקטו בלשונם גמי מילתא דרפואה וק"ל:
רש"י ד"ה יצא שערו מראשו למטה וכו' קשה היכי משכחת זה הא כהן הדיוט חייב לספר בכל ל' יום ואם לא ספר נקרא פרועי ראש ואם עבד חייב מיתה וי"ל דמיבעיא ליה אם עבר ועבד פרוע ראש ויצא שערו מראשו למטה עד שנכנס בין כותנתו לבשרו מי הוה חציצה ומחלל עבודה או לא הוי חציצה ולא מחלל עבודה דאי משום פרועי ראש דאע"ג דבמיתה אינו מחלל עבודה כמ"ש לעיל בריש פרקין וק"ל: