אור ברסלב
חצי יהונתן מסכת סוכה דף כז

חצי יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

מסכת סוכה דף כז

רמב"ם הלכות יום טוב פרק א

במס' סוכה דף כ"ז שאל אפוטרופוס של אגריפוס לר"ע כגון אני שאין דרכי לאכול וכו' ועוד שאל כגון אני שיש לי ב' נשים וכו'. וצריך ביאור להבין שייכות הני ב' שחלות להדדי. נראה כי רש"י פירש על הא דחזר בו ר"א היינו דס"ל דאין חיוב לי"ד סעודות ותשלומין לליל יו"ט ראשון אף דאז אין בו סוכה הואיל וש"ע הוא תשלומין הוא כך פירש מהרש"א וקשה לפי"ז ל"ל למימר דחזר בו ר"א דילמא לעולם י"ד סעודות חובה ומ"מ אכילת ליל א' יש תשלומין בש"ע כמ"ש מהרש"א ואי דמפסיק ביניהן ימים של חובה מה בכך ואדרבא אם ימים של חובה מפסיקין יותר יתכן דאינם בגדר תשלומין לליל א' ולכך בעי ש"ע ולפי דאמרינן דהם רשות דקשה למה אינם הם בגדר תשלומין יותר מש"ע לכך בקושיא פירש"י דא"א לש"ע להשלים הואיל ולית ביה סוכה ולא פי' דימים של חובה מפסיקין א"כ בשתירץ אף דלית בהו סוכ' מ"מ משלים כמ"ש מהרש"א א"כ א"צ לחזר כלל:

ונראה לתרץ בטוב טעם ודעת דהנה המג"א בהל' יו"ט כתב דמהך י"ד סעודות דחייב בסוכה מוכח דלא כהרמב"ם דפסק דצריך ג' סעודות ליו"ט כמו בשבת ודבריו לכאורה מחוסרי הבנה דמהיכא דייק ני' המג"א אי נימא האי דקתני י"ד ולא תני ע"ו דביו"ט אית בהו ג' סעודות דלדידיה מי ניחא הא בז' ימי החג לא ימלט דלא יהי' בהם שבת ושבת וודאי אית ביה ג' סעודות וא"כ עדיין קשה דהל"ל ט"ו וכל מה דיוכרח לתרץ על שבת יתרץ ג"כ על יו"ט לדעת הרמב"ם וצ"ל דהנה תוס' בריש ע"פ כתבו על הא דאיתא מי שאכל בע"ש ביום ונמשך סעודתו עד שקידש היום ס"ל נר"י דמקדש ומברך בהמ"ז כתבו תוס' דף ק' ע"א ד"ה ר' יוסי וז"ל וי"ל דחשיב קידוש במקום סעודה כיון שמיד אחר הסעודה עושה קידוש ואותה סעודה עולה לו לסעודת שבת ע"ש ולפי"ז לק"מ דיש ט"ו בשביל סעודה יתירה דשבת אך לא פסיקא ליה למחשב במנין דיתכן בשבת שבתוך החג דאכל בע"ש שהוא חוה"מ באמת ונמשך סעודתו עד שקידש היום ואז קידש ולא אכל דנחשב סעודה ההיא לשל שבת במנין וא"צ לו יותר בשבת רק ב' סעודות ואם כן במנין אין כאן רק י"ד סעודות דסעודה של ע"ש היה נחשב לסעודה של ע"ש כי גם ביום חייב לאכול סעודה למנין י"ד סעודות וסעודת ע"ש עולה לכאן ולכאן במנין והרי אין כאן רק י"ד אבל ביו"ט ראשון של חג יפה הקשה המג"א להרמב"ם דל"ל דאכל בעיו"ט ונמשך עד הלילה הא מ"מ חייב לאכול כזית בלילה כדי לאכול בסוכה וא"כ הרי ג"ס ול"ל דמימשך ביום א' עד הלילה ונחשב ג"כ לסעודת הלילה של יום א' דח"ה דהא שם אין קידוש ובמה יחשב לסעודת הלילה ושפיר הקשה המג"א אמנם לפי פשוטו י"ל דלכך לא חשבינן ט"ו סעודות משום דיום אחד יש לו השלמה בעד חבירו וא"כ מה דאכל בשבת יותר או ביו"ט אינו אוכל בחוה"מ רק סעודה אחת וא"כ בכללן הרי הוא י"ד סעודו' ומיושב דברי הרמב"ם והנה תוס' הקשו לפירש"י דס"ל דיש תשלומין לאכילת סוכה בליל א' הא ילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות א"כ לזה לא מצינו דיש תשלומין וע"ש בתוס' והנה זה תליא בפלוגתא דחגיגה דף ט' אי הכל תשלומין דאחד וחיגר ביום ראשון דיו"ט פטור ביום ס או כ"א חיוב בפ"ע אבל ש"ע וודאי תשלומין דראשון דהא אינו בכלל חג ז' ימים רק בתשלומין אבל אינו מחוייב חגיגה בפ"ע ואם חגור בכל מ החג לפי"ז פטור בש"ע וא"כ לכך אף לאחר חזרת ר"א דס"ל כל ימי החג רשות ופירש"י א א משלים רק ש"ע דאילו שאר ימים אין תשלומין דראשון כמו בחגיגה וכן בחג המצות (ומתורץ קושיות התוס') אינו במציאות שם לתשלומין כלל משא"כ בחג דיש ש"ע וא"כ מקשה הש"ס שפיר דר"א דאמר י"ד סעודות קשה הא איכא ט"ו וצ"ל דיום א' משלים לחבירו וא"כ פריך שפיר איך יהי' השלמה לליל א' הא ילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות ול"ל דשם ליכא השלמה דהא אמרינן דגם בז' ימי החג א' משלים לחבירו וע"ז משני חזר בו ודו"ק אך בלא"ה לק"מ קושיות המג"א דודאי הא דס"ל להרמב"ם דיו"ט חייב בג"ס היינו דמדמינן לשבת וזה הכלל לר"י דס"ל בפסחים ס"א וכן בביצה דבעינן ביו"ט לכם ואסור להתענות כמי בשבת אבל לר"א דס" דיכול להיות כולו לד' ויכול להתענות א"כ דלא מדמינן יו"ט לשבת רק בחה"מ הוי גז"ה מתשבו כעין תדורו כדאי' סוכה כ"ז א' אבל זולת זה היינו מותרין להתענות בסוכות ש"מ דלא ילפינן לר"א משבת וא"כ אין לנו אלא מה שנלמוד מתשבו דהיינו דצריך לאכול ומהיכי תיתי להוסיף בסעודה הא בשאר יו"ט יכול אף להתענות משא"כ לפי מאי דקיי"ל כר"י י"ל דדמי לשבת ובעי ג"ס וא"ש. ומהך דפסחים הנ"ל קשיא לתוס' דסוכה הנ"ל דשם שאיל לר"א יו"ט יוכיח וא"ל מה מדמית רשות למצוה ואמרינן ר"א לטעמיה יו"ט רצה מתענה כו' והקשה תוס' עצרת יוכיח ותירצו דאינו רק מסברא ע"ש וקשה סוכה יוכיח ועכ"פ ליל יו"ט ראשון בשלמא לרש"י לק"מ די"ל כמו דצ"ל לתוס' דס"ל בכל י"ד סעודות חייב בחג רק הואיל ואיכא השלמה הוי רשות דאיך ידחו שבות הא אפשר להשלימו למחר וא"כ גם על י"ט א' ג"כ י"ל כן אבל לתוס' דס"ל ביו"ט א' לא שייך השלמה הקושיא מבואר דה"ל למימר סוכה יוכיח וצ"ל דס"ל לתוס' לכ"ע הל"ל ליל א' בפסח במצה יוכיח וצ"ל דס"ל לר"א מכשירי מצוה דוחה שבת כמ"ש בפ' ר"א דמילה וא"כ ע"כ אף שבות דוחה דאל"כ עדיין קשה מכשירי מצוה יוכיח דדוחה אב מלאכה ולא שבות וא"כ אינו שבות דוחה שבת וכ"ש ביו"ט עצמו וזהו פשוט וא"כ ס"ל לתוס' דה"ה מכשירי סוכה דדוחה שבת ה"ה לאכול בסוכה דוחה שבת דכל עצמותו של סוכה לאכילה ובפרט דהא יו"ט ילפינן מחג המצות ומה התם לאכילת מצה אף כאן לאכילה בסוכה כן צ"ל בתוס' וצ"ע. והנה שם בפ' ר"א דמילה אמרו דבמילה לרבות מכשיריה ליכא למילף מסוכה דעבר זמנם כו' ע"ש היטב בדף קל"ב והקשה הרשב"א הא מצי לאכול בחוה"מ ומה עבר זמנה ואפשר לומר דמיירי בשבת שחל ביום א' דסוכות וא"כ צריך לאכול משום שבת ואין בו השלמה וא"כ אם יאכל חוץ לסוכה ויעבור ע"ז ולית בו תיקון והשלמה והרשב"א תירץ דר"א לשיטתו דס"ל בסוכה דאין עושין סוכה בחוה"מ כו' והשתא אתי שפיר ההמשך דשאיל כגון אני כו' וקשה למה לא שאיל כן בכל ימי השבת על שבת דצריך לאכול ג"ס וצ"ל דדי בכביצה וזה הי' יכול לאכול אבל בסוכה דבעי קבע לאכילה שאיל ולפי"ז קושית הרשב"א במקומה עומדת מה עבר זמנה שייך בסוכה ואי משום שבת הא סגי בכביצה וא"צ סוכה וע"כ צ"ל כתירוץ הרשב"א דאין עושין סוכה בחוה"מ ואין יוצאין מסוכה לסוכה דהא בהא תליא עיין סוכה כ"ז ע"ב לכן שאיל גם לצאת הואיל ויש לו ב' נשים ודו"ק:

תוכן העניינים

חצי יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה