חמדת שלמה על קידושין· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף מו:
תוס' ד"ה וש"מ מעות בעלמא חוזרים, נ"ל להסביר סברת התוס' מ"ש דאלו מעות מתנה ל"ה מקדש במלוה, היינו דהא דהמקדש במלוה אינה מקודשת משום שכבר נעשה מלוה אצלה ואינו נותן לה דבר מחודש, אבל בדבר הגורם שלא תהי' חייבת בזה מקודשת וכמו למ"ד אינה לשכירות אלא לבסוף דמקודשת בעשה לי שירים לקמן, וע"כ ה"נ למ"ד מעות בעלמא חוזרים וא"כ כשאכלה ראשונה כבר הי' אצלה בגדר מלוה דאם יחזור בו המקדש תהי' צריכה לשלם ע"כ הוי מקדש במלוה וע"כ צריך שיהא באחרונה שו"פ, אבל למ"ד מעות מתנה ואלו הי' הוא חוזר הוי מעות מתנה רק אם היא חזרה צריכה לשלם א"כ לא נעשה עדיין מלוה אצלה כיון דנטלתה לשם קדושין ובדידה תלי' הדבר ע"כ לא נעשה מלוה עדיין והוא פשוט, ועיין לקמן בהר"ן (ר"פ האומר) גבי נתאכלו המעות שכתב להדיא כמו שכתבתי.