חמדת שלמה על קידושין· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף ד.
בסוף הסוגיא ל"נ אלא לעיקר זבינא דאיילונית ועיין משנה למלך שהביא דברי הריטב"א וכ"ה ברשב"א דהא דאיילונית נעשה גדולה למפרע היינו משנת י"ב ומחצה וכ' הוא דא"י מנ"ל הא. דלכאורה נראה דתיכף לאחר שנת הי"ב מקרי גדולה. ועיין ח"מ (סי' רל"ה סעיף י"ב) דפסק שם דתיכף לאחר י"ב נעשה גדולה. ולענ"ד צ"ע. והי' נ"ל להוכיח דעת הרשב"א הנ"ל עפ"מ ששמעתי בילדותי קושי' בשם הגאון מו"ה שמעלקא זצ"ל מנ"ל לאוקמי חד קרא לסימני נערות וחד קרא לעיקר זבינא דאיילונית. דלמא חד אתי לבוגרת וחד לעיקר זבינא דאיילונית. ותי' הגאון הנ"ל דבע"כ מוכח דחד קרא אתי לנערות דאל"כ רק דנימא דלא נפקא בסימני נערות למה לי קרא לעיקר זבינא דאיילונית דמהיכא תיתי לא יוכל למוכרה בשלמא אם אמרינן דנפקא בס"נ סד"א כיון דאיילונית לא יכולה לצאת בס"נ ע"כ לא נתנה התורה רשות למוכרה אבל אם נימא דאף אם הביאה ס"נ א"י בס"נ א"כ מאי גריעותא דאיילונית. ע"כ שמעתי. ועוד האריך עפ"י ס' זו. ועפ"י ס' זו מוכח כדעת הרשב"א הנ"ל דאין נעשה גדולה רק משנת י"ב ומחצה דאם נימא דנעשה גדולה משנת י"ב הדרי הקושי' לדוכתי' מאי גריעותי' דאיילונית כיון דנפקא בשנת י"ב כמו הממהרת לבוא ס"נ. וא"ל דהתורה חס עליה כיון שצריכה להתעכב בבית הקונה אותה בחנם קודם שיודע שהיא איילונית. ואף שצריך הקונה לשלם לה מ"י למפרע. וכמ"ש הרמב"ן מ"מ נתבטלה המכירה למפרע משום זה דכעין זה לא זכי לי' רחמנא למוכרה דא"כ הדרי קושי' הראשונה לדוכתי' דלמא חד לבוגרת וחד לעיקר זבינא דאיילונית משום זה הטעם בעצמו כיון שצריכה להתעכב:
אמנם באמת קושי' הגאון הנ"ל י"ל עפ"י מ"ש התוס' ד"ה בא זה ואומר הר"מ עיי"ש. ועם דבריהם מיושב קושי' הגאון הנ"ל כיון דמר בר רב אשי ל"ס בא זה ולימד ע"ז מוכח בע"כ דחד קרא אתי לנערות כיון דאית לן חד קרא לאין כסף לאדון זה כקושי' התוס' ותי' התוס' ל"ש כיון דמר בר רב אשי ל"ס לי' בא זה ולימד ע"ז. אמנם הדיחוי בעצמו שכתבתי לעיל אינו נ"ל, ע"כ לפענ"ד דמוכח מזה כדעת הריטב"א הנ"ל. והתמי' על המשנה למלך שלא התעורר מזה ודוק היטב: