אור ברסלב

חמדת שלמה על גיטין· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף עא.

דף סה:

אמר רב כהנא וכו', עיין ביבמות (פ' חרש) אמר שמואל אשת חרש חייבין עליה אשם תלוי סבר לה כר"א בעי ר"ש דעתא קלישתא אית ליה א"ד עתים חלים וכו' עיי"ש, וקשה לי דבשלמא אי אמרינן דעתא קלישתא אית ליה הו"ל ספיקא דאבעיא ול"ש לומר העמידנה על חזקתה וכמ"ש המל"מ אבל אם מספקינן על שעת קדושין אי היה לו דעת או לא למה לא נעמידנה על חזקת פנויה, לפי מה שכתב הר"ן בקדושין בסוגיא דנתן הוא דכל ספק קדושין ל"ה רק מדרבנן דמדאורייתא מעמידין אותה על חזקת פנויה ואם כן נהי דשמואל ל"ב חתיכה מב' חתיכות מ"מ הכא שריא לגמרי מדאורייתא משום החזקה, וצריך לי עיון דלכאורה הוי דומיא דבר שטי' בכתובות (דף כ' ע"א) דאוקי נכסי בחזקת בר שטי' ואמרינן כשהוא שוטה זבין ה"נ נימא הכי דנעמידנה בחזקת פנויה, גם בהנ"מ דקאמר אי עתים חלים ל"מ מגרש קשה למה לא נימא דהוי ס"ס דלמא לא הי' חלים בשעת הקדושין ואת"ל דהי' חלים דלמא אף בשעת הגירושין הוא חלים, ולפמ"ש הפ"י בשיטת פ"פ דלשיטת הרמב"ם דס"ד מ"ה לקולא היינו טעמא בכל מקום דמתירין ס"ס משום דבספק א' מותר מ"ה ולא נשאר רק איסור דרבנן ע"כ מותר בספק שני אם כן התם דאזיל למ"ד דחייב אשם תלוי בחתיכה אחת ולדידיה ס"ד מ"ה לחומרא וכמ"ש הפ"ח (סי' ק"י) ומש"ה ל"מ ס"ס כיון דספק הראשון אסור מן התורה, גם לשיטת שאר הפוסקים יש לומר דהוי כמו ספק א' בגופו וספק א' בתערובת כיון דהספק השני מתיר מטעם אחר וצ"ע בכ"ז לעת הפנאי, ועפמ"ש דהוי ס"ס יש לדחות ראיית הב"ש (סי' קי"ט ס"ק י"ג) שהקשה למה לא קאמר הגמרא נ"מ אי שרי' לאנסובי דכל רגע יש לספק דלמא השתא נתחלמה ויש לחוש לחימוד. ולפמ"ש הוי ס"ס ומכש"כ דחימוד גופיה ל"ה רק חששא, ולקושיא הראשונה י"ל כיון דעיקר הספק הוא על החרש אם הוא פקח או שוטה לזה לא מהני חזקת פנויה שלה ולא דמי לשאר ספק קדושין שכתב הר"ן דהוי מדרבנן דהתם הספק בענין הקדושין וכעין שכתבתי בסוף סוגי' דסימנים יעיי"ש, [ועיי"ש במ"ש בסוגי' דסימנים ואעפ"כ צ"ע דהכא היה הספק תיכף על הקידושין]. (ועיין בשו"ת חמדת שלמה חלק אה"ע (סי' י"ז י"ח י"ט) מה שפלפל על זה עם הגאון מליסא ז"ל):

סוגיא דתנאי כפול

תוכן העניינים

חמדת שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה