אור ברסלב

חמדת שלמה על ביצה· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף יב. · א

דף יב.

עיין בס' פ"י הקשה על תוס' דכתבו בפשיטות דשלמי נדבה לב"ש אינו לוקה והקשה טעמא מאי כיון דלית לי' מתוך ונדחק בישובו, והנה מ"ש משום הואיל וראוי לשלמי שמחה לענ"ד ליתא, דנהי דיוצא בהם ידי שמחה, אבל עיקר שחיטתו צריך להיות לגבו' רק אח"כ משולחן גבו' זכה וממילא הואיל ויש לו בשר שלמים יוצא ידי שמחה אבל עיקר שחיטתו צ"ל לגבו', וכיון שכן עדיין תיקשי הו"ל ללקות משום דמשולחן גבו' קא זכה, ולענ"ד נראה דנהי דאסור לשחוט שלמי נדבה בשבילו רק עיקר כוונה צ"ל לגבו' וע"כ אסור לשחטו ביו"ט, מ"מ אי אפשר ללקות שיכול לומר כוונתי הי' לצרכי ולא גרע משוחט קדשים לשם חולין דכשר, וא"ל לפמ"ש תוס' במבשל גה"נ אף שדעתו לאכלו לא הוי רק צורך קצת הואיל ואסור לאכלו א"כ ה"נ נימא לב"ש דל"ה רק צורך קצת כיון דאסור לשחטו בשביל עצמו, וכיון דלית להו מתוך הו"ל ללקות לב"ש, אמנם נראה פשוט דה"ט, דל"ה רק צורך קצת, דבשעת בישול עדיין אינו ברור שיאכלו ואפי' בדעתו שיאכ' בודאי אולי ימלך ולא יאכלנו הואיל ואסור לאכלו משא"כ בשוחט שלמי נדבה בשביל עצמו דודאי מותר לאכלו אח"כ וכיון שכוונתו בשעת שחיטה בשביל עצמו נהי דאסור לעשות כן מ"מ חילול יו"ט ל"ה כיון דעשה בשביל עצמו כן נ"ל ברור:

תוכן העניינים

חמדת שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה