חמדת שלמה על בבא מציעא· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף קיח:
שתי גינות וכו', עיין בר"מ פ"ד מהלכות שכנים ועיין בלח"מ מה שהקשה על הר"מ, ולענ"ד פי' הוא תמוה דמ"ש להוכיח לפי' התוס' דצריכתא קאי ממתני' דכאן למתני' דערלה קשה טובא חדא דמתני' דהכא מנא הוי ידעינן לחלק בין היוצא מן הגזע או מה שיוצא מראש האילן ומ"ש להקשות דממכר וערלה מצינן לחלק כמ"ש התוס' נ"ל דע"כ לא כתב התוספות לחלק די"ל דמכירה ה"ט דאין דעת המוכר להקנות לו היוצא מן הגזע והיינו רק אי אמרינן גבי ערלה דנוהג בו דין ערלה והוי אילן חדש משא"כ אי הו"א דאין נוהג בו דין ערלה אין לחלק כלל בין היוצא מן הגזע לגוף האילן וע"כ הוצרך הגמ' שפיר לעשות צריכתא בין מבר וערלה, וגם מה שתי' הלח"מ דהר"מ לא ס"ל כפי' רש"י רק דר"ש ס"ל כר"י ואפ"ה מה שהעליון יכול לטול הוא שלו משום הואי ויכול למלאות גינתו עפר והנה כעין זה כ' הש"מ בשם הרמב"ן, אמנם לענ"ד נראה דלפי' זה לא הוי של התחתון רק הנוף אבל השרשים הוי של עליון דבזה לא נחלקו ר"מ ור"י וכ"ש רבא דבשלמא לפירוש רש"י דאף הנוף הוי מצד הדין. של עליון רק משום שגנאי לו ליטול רשות לילך לרשות חבירו ע"כ אייאושי מייאש מיניה א"כ מ"ש הנוף או העיקר דגם בעיקר שייך אייאושי מייאש, משא"כ לפי' הלח"מ דר"ש כר"י והטעם הוא שהתחתון מוותר לעליון ולא משום אייאושי מייאש של העליון וכמ"ש הש"מ דזה אין סברא וראייה מדאמרינן ובלבד שלא יאנס ולפ"ז השרשים הוי וודאי של עליון, ולפ"ז קשה על הרי"ף והר"מ שהשמיטו האי מימרא דרבא ומשמע דר"ש קאי בין אעיקר ובין אנוף ומוכח ע"כ כפי' הראשין דר"ש כר"מ ומטעם שבוש לילך לחצר חבירו כמ"ש רש"י כנלענ"ד מוכרח:
וראיתי בדרישה (חו"מ סי' קס"ז) שכ' ג"כ לשיטת הטור כפי' הלח"מ ודבריו תמוהים לענ"ד במה שסיים שם לשיטת הטור בבעי' דמגיע לנופו ואינו מגיע לעיקרו דמש"ה כתב חולק דמיירי דהעיקר נתלש עם הנוף וקאי האבעי' בין על הנוף ובין על העיקר ומש"ה כ' הטור חולקין דאין אחד מהם מוחזק כיון דהספק על שניהם, ולענ"ד פי' תמוה דלפי' אין ספק כלל על העיקר שהוא של עליון כיון דלא משום שהעליון בוש מקנה לתחתון רק משום שיכול למלאות גינתו וזה לא מהני לענין העיקר כדאמר רבא בעיקרו כ"ע לא פליגי, ואדרבא לפ"ז תמוה יותר האבעי' דמגיע לנופו כיון דהעיקר הוא בוודאי שלו אע"פ שאינו מגיע אליו, א"כ למה יעכב העיקר להנוף כיון שמגיע לנופו, ע"כ נלפענ"ד לפי גי' דידן דגורסים האבעי' מגיע לנופו מוכח ע"כ כפי' רש"י, ולענין קושי' הלח"מ על הר"מ עיין באס"ז שכ' להדיא דמתני' דכאן אינו ענין להא דערלה וכ"מ להדיא מסוגיא דגיטן דף כ"ב דטעמא של ר"י הוא משום שיכול למלאות גינתו וע"כ אינו ענין להא דערלה ודוק היטב. אך הא קשיא לי לשיטת רש"י נהי דאייאושי מייאש מ"מ בעודו במחובר במאי קנה התחתון כיון דעדיין מחובר לקרקע ואמרינן שדי נופו במאי קנה ועיין תומים בקיצור ת"כ ודבריו צ"ע עיי"ש, ועיין ספרו יערות דבש פלפול ארוך בזה וצ"ע בכ"ז:
סיימתי בעזה"י מס' בב"מ יום ה' כ"ג אב תקס"ו לפ"ק פ"ק נאשעלסק