חמדת שלמה העתק מדרשה לשבת שובה· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
ח
ועפה"ד שכ' לעיל (אות ד') יש להוכיח דרבינא גופיה הדר ביה דיש להקשות לרבא דשני התם ביומא כגון ששחט אמו וא"כ קשה למ"ל לד' דבעל מום פוסל לילף ממחוסר זמן וליכא לתרוצי כמו דמשני הגמרא לרבינא דשאני מחוסר זמן דעדיין לא הגיע זמנו דהא הגיע זמנו כבר רק שנעשה מחוסר זמן מחמת ששחט אמו וא"כ ממילא נילף מיניה דבע"מ פוסל, ונ"ל דממחוסר זמן דרבא ליכא למילף דהתם שאני כיון דאיכא איסור אותו ואת בנו ע"כ משום האיסור של או"ב פסלה רחמנא משא"כ בע"מ דאין כאן איסור רק שאינו ראוי לגבוה מחמת בע"מ וס"ד דבשעיר המשתלח לא ליפסל וע"כ צריך קרא, וכן צ"ל להרמב"ם דפסק דנעשה טרפה פסול מיעמד חי וקשה לילף מבינייהו מבע"מ ומחוסר זמן דליכא למיפרך בע"מ מאיס מחוסר זמן יוכיח וצ"ל דבמחוסר זמן טעמא אחרינא איכא משום איסור אותו ואת בנו ולאו משום דפסול להקרבה וע"כ ליכא למילף מבע"מ משום דמאיס כן נ"ל מוכרח משא"כ לרבינא דס"ל דמחוסר זמן דהיינו תוך שמונה פסול ג"כ בשעיר המשתלח קשה שפיר לדידיה למה לי יעמד חי, וי"ל עפ"מ שפי' רש"י בחומש יעמד חי עמידתו לחיים אבל שילוחו למיתה ולפ"ז אין ראייה דיעמד חי אתי למעט טרפה די"ל טרפה אתי' מבינייהו מבע"מ ומחוסר זמן וא"ל לפ"ז מנ"ל להרמב"ם דיעמד חי אתי לטרפה הא צריך לדרשא הנ"ל שילוחו למיתה די"ל כיון דאיהו פסק כתי' דרבא כגון ששחט אמו וא"כ מוכח בע"כ דשילוחו למיתה דאל"כ ליכא לאשכוחי מחוסר זמן בשעיר המשתלח דליכא למימר דחייתו לצוק הוא שחיטתו אם לא דשילוחו למיתה ואייתר יעמד חי לטרפה: