חמדת שלמה העתק מדרשה לשבת שובה· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
א
בתחלה אמרתי להוכיח שיטת הר"מ דספיקא דאוריי' מ"ה לקולא מחמת קושי' התו' חולין (דף י"א סוף ע"א) לר"ש דס"ל פרה קדשי ב"ה מנ"ל דבעי כשרה וממילא לא מוכח לדידי' דאזלינן בתר רובא ואמרתי ליישב עפמ"ש במ"א [בשו"ת ח"ש בפתח השער] ליישב הקושיא לוכח דאזלינן בתר רובא מדאזלינן בתר קורבא וכתבתי שם די"ל דקורבה לא מהני רק דלא להוי אידך אתחזק איסורא עיי"ש. ולפ"ז י"ל דלר"ש דס"ל ס"ד מ"ה לחומרא דלא בעי חתיכה מב' חתיכות מוכח שפיר דאזלינן בתר רובא מדאזלינן בתר קורבא דלדידי' ליכא למימר כמ"ש דקורבא לא מהני רק דלא להוי אידך אתחזק איסורא דס"ס קשה מאי טעמא אינך פטורים הא ס"ד מ"ה לחומרא ובע"כ דקורבא הוי סברא וודאית ומוכח ממילא לר"ש בלא פ"א דאזלינן בתר רובא ועיין פ' ספק אכל דלרב נחמן התם י"ל דאף ר"ש ס"ל עכ"פ דבעי איקבע איסורא וס"ל גם כן ס"ד מ"ה לקולא, רק לרבא התם דלא ס"ל טעם דאיקבע איסורא משמע דמאן דלא בעי חתיכה מב' חתיכות מחייב אף בחתיכה אחת ומוכח דס"ד מ"ה לחומרא] ועוד הקשיתי לר"ש דס"ל ביומא (דף מ' ע"א) הגרלה אינה מעכבת א"כ מנ"ל למילף משעיר המשתלח מטעם דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם הא לר"ש אין הגורל מעכב ועפמ"ש לעיל מיושב זה ג"כ: