אור ברסלב
חמדת ימים ג קונטרסים › קונטרס שלישי - מכתבי המחבר - תקון למגיפה

חמדת ימים ג· רבי בנימין ב"ר מאיר הלוי

קונטרסים · קונטרס שלישי - מכתבי המחבר - תקון למגיפה

קונטרס שני - אופני השגת התורה ורזיה - תקוני הימים - סגולות - פדיון נפש

תקון מגיפה שכתב המחבר לר' יחיאל אשכנזי מכת"י מהרח"ו

א. כתב למה"ר יחיאל אשכנזי נר"ו, בחירי רצתה נפשי וכו' אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, הן קדם אביעה אל אל שדי אתחנן יאמר לצרותיכם די ושב מחרון אפו, ועל אשר דרשת מאותי אודיעך איזה תקון מסוגל לענין המגיפה, דע כי בהיותי במצרים ראיתי במכתבי הקדש מהרח"ו ז"ל זה הסדר אשר אסדר לפניך וזה לשונו, כבר הודעתי סדר פטום הקטורת וסודו לזמן המגפה ועתה אודיעך עוד דברים כמוסים אצלי ויועילו לאנשי רכי הלבב והם פחדנים מאד.

ב. תאמר קודם תפילה בכל יום זה הפסוק ישר והפוך ג' פעמים, ואני אשיר עוזך וארנן לבוקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי, לי צר ביום ומנוס לי משגב היית כי חסדך לבוקר וארנן עוזך אשיר ואני ג' פעמים.

ובכל עת שתרצה או לפחות קודם כל תפילה תקרא בפרשת ויקהל זאת הפרשה ג' פעמים, ו'יעש את המנורה זהב טהור. מקשה עשה את המנורה יריכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה היו. וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני. שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלשה גביעים משוקדים בקנה אחד כפתור ופרח כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה. ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה. וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היוצאים ממנה. כפתוריהם וקנותם ממנה היו כולה מקשה אחת זהב טהור. ויעש את נרותיה שבעה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור. ככר זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה'.

ותכוין בראשי תיבות תחלת הפרשה ו' דויעש את המנורה וסוף תיבות הפרשה ה' דכל כליה', נמצא ראשי תיבות וסופי תיבות פרשה זו הם ו"ה דשם הוי"ה, ובכל פעם תאמר אחר פרשה זו פסוק זה של ישעיה שבראשו וסופו חתום אותיות י"ה, י'הוה להושיעני ונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה', ותכוין להשלים שם הוי"ה, ואחר כך תאמר זה הפסוק ה' להושיעני וכו' עם פסוק ו'זה מעשה המנורה מקשה זהב עד יריכה עד פרחה מקשה היא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה' ז' פעמים ותכוין להשלים שם הוי"ה ביושר, י' די'הוה להושיעני, ה' דבית יהוה', ו' דו'זה מעשה, ה' דכן עשה את המנורה.

והוא תקון נאה ומשובח בעת שמדת הדין מתוחה בר מינן, והוא סגולה נפלאה לאומרו ביום י"ג בניסן לבטל מהם כל גזרה ולבלתי היות שם דבר ומגיפה.

ג. ואחר כך תאמר פסוק הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו שבו ז' תיבות לעומת ז' ספירות שמכתר עד נצח, וצריך לנקד הפסוק כל תיבה ותיבה בניקוד הספירות בסדר הזה.

הָפָקָדָ (כתר) עַלַיַוַ (חכמה) רֵשֵעֵ (בינה) וֶשֶטֶןֶ (חסד) יְעְמְוְדְ (גבורה) עֹלֹ (תפארת) יִמִיִנִוִ (נצח)

ואחר כך יאמר אותו מהופך מסופו לראשו בסדר זה

וָנָיָמָיָ (כתר) לַעַ (חכמה) דֵוֵמֵעֵיֵ (בינה) נֶטֶשֶוֶ (חסד) עְשְרְ (גבורה) וֹיֹלֹעֹ (תפארת) דִקִפִהִ (נצח)

ואחר כך תאמר פסוקי ויסע מלאך האלהים עד ויבקעו המים, ותכוין הששה שמות ראשונות דע"ב ישר הפוך וישר בנקוד מוצא האותיות.

וַהֵוַ יֹלַיֹ סַיֹטֵ עָלָםֵ מֵהֵֹשִ לָלָהֵ

ואחר כך תאמר פרשת ויקרא משה לכל זקני ישראל וכו' עד ויקוד העם וישתחוו, ותכוין בשמות אלו היוצאים מר"ת פסוק ועבר ה' לנגוף את מצרים, וי"ל א"מו א"הע הו"ש ה"וי עה"ו יה"ל א"בל, וגם תכוין בשמות היוצאים מראשי תיבות פסוק ואמרתם זבח פסח וכו' וז"פ הל"א פע"ב בי"ב בא"מ וב"ה וה"ו.

ואחר כך תאמר פסוק והסיר ה' ממך כל חולי וכו' ותכוין בצירוף שמותיו היוצאים ממנו, ודא הוי סיש ימי רצם ירם היב ומך ההו מרן מעת כין כמם לאב חשך לרל ייש ודן כעא לתי מלך, ויחזור עוד לאומרו ויכוין לצירופו באופן אחר, וה"ס יר"י הו"ה ממ"ך כל"ח לי"ו כל"מ דו"י מצ"ר ימ"ה רע"י מא"ש רי"ד עת"ל אי"ש ימ"ם בכ"ו נת"ן מב"כ לש"נ אי"ך.

ואחר כך תאמר פסוק, אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה ויכוין לצירופו, אמ"י תי"ה המ"ו סל"ה תו"ע ר"עו לר"ז יו"ל מצ"ע צה"מ רו"ו ת"הי צי"ת רה"ן ני"י יב"ה רי"ו נכ"ה יד"י פע"ב לי"ר טד"ך תע"א סה"ת וו"ע בה"מ בי"ו נב"כ יו"ש סח"ל לט"ו הב"ם, והמשכיל בקל יבוננהו שצירופו כמו צירוף ויסע ויבא ויט, ואחר כך יחזור עוד לשנותו ויכוין בצירוף אחר שבא פנים ואחור, אה"ס תל"ל הס"ה סי"ת תנ"ם רב"ב לב"ב יס"נ מת"י צט"פ רל"ל תפ"ט צי"ר רנ"ן נר"י י"ית רנ"ץ נר"ר יצ"ן פת"י לר"מ טצ"ץ תמ"ר סי"ל בל"י בר"ס נת"ת יס"ר סה"א לת"ת הא"א.

ובכל בקר קודם שתצא מדלתי ביתך החוצה אמור תחלה כלפי שינוי האויר שלא יפגעך פסוק, אהבת כל דברי בלע לשון מרמה, גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה, ואחר כך צא, ובכל שעה כשתצא מפתח ביתך וגופך נקי תן ידך הימנית על המזוזה ותאמר כו"זו במוכס"ז כוז"ו (פנים דיהו"ה אלהינו יהו"ה) ישמרני ממקרים רעים ומדבר ומגפה, כי' מלאכיו' יצוה' לך' (ס"ת שם יוהך) לשמרך' בכל' דרכיך' (ס"ת שם כל"ך הם שמות המשמרים את האדם), זה יאמר ג' פעמים.

ותניח ידך אחר ששמת על המזוזה על עין ימינך ותאמר כוז"ו, ותניח ידך עוד על המזוזה ואחר כך תשימנה על פיך ותאמר במוכס"ז, ותניח ידך עוד על המזוזה ואחר כך תשים ידך על עין שמאלי ותאמר כוז"ו בשמך ט"ל כוז"ו ידידיה בשם ה' אחד אטל"א, ואמור פסוק ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב ג' פעמים, ותכוין בצירופו וְעַי יִוָה סְבִי חִתָּת אֶלָהִים עַלָה מְעִ אשָםַ רַוָה יַכִה תוּב מוֹל אדֶר אפוֹ רֵיַחְ בני יעקב, וכתב רבינו האר"י ז"ל שאם יאמר אותו בכל יום י"ג פעמים בבקר יהא נמלט מכל רע.

ואחר כך אמור פסוק, לא יתיצב איש בפניכם פח"דכם ומוראכם י"תן יהו"ה א"להיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דיבר לכם שלשה פעמים, ותכוין לשם פחדי"אל היוצא מפח"די דתיבת פחדי"כם ואל מן א"להיכם, ותכוין לצירופו לֵלֵה אכא ייר תֵנֵץ יֵפֵא צֵלֵש בֵעִר אֵמֵת יֵכֵד שֵיֵר בֵהֵכ פֵלַוֹ נֵאֵב יֵהֵה כֵוֵכ מֵהֵא פֵיֵש חֵנֵר דֵתֵד כֵיֵב מֵמֵר וֵכֵל מַאֵכ וֵרֵם, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, ותכוין בשם היוצא מראשי תיבות ת'פול ע'ליהם א'ימתה ו'פחד ת'עאו, ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי ותכוין לר"ת מ"גן מיכאל גבריאל נוריאל, והם המקבלים משם מ"ב הרמוז בר"ת מ"גן ב"עדי ג' פעמים, יהי רצון מלפניך ה' או"א שבזכות הפסוקים האלה וצירופיהם והשמות היוצאים מהם שתשמרני מן דבר ומגיפה ומשינוי ועיפוש האויר ומכל פחד ואימה, שמעה תפילתי ועתרתי ושלח מלאכך לפני בשם הי"מל היוצא מפסוק ה'וא י'שלח מ'לאכו ל'פניך, יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך, ובחסדך תצמית אויבי והאבדת כל צוררי נפשי כי אני עבדך. (זה הפסוק יש בו עשרה תיבות לעומת י' ספירות ומ"ב אותיות לעומת שם מ"ב), הנה זה הסדר תעשהו ערב ובקר וה' יהיה בכסלך ולא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך.

סדר לימוד המסוגל לזמן מגיפה

ד. וזה סדר הלמוד אשר תהגה בו יום יום, תורה, פרשת בשלח ויושע ה' וכו' עד כי אני ה' רופאך, ותכוין בר"ת כל הפסוק וירא ישראל את היד הגדולה וכו' גימטריא רוט"א שם קדוש לשמירה, ואחר כך פרשת יתרו העשר דברות ותכוין שהם כת"ר אותיות להמלט מכר"ת, ואחר כך שירת האזינו עד וכפר אדמתו עמו, ותכוין בקריאתה להועיל לך שלא יוסר הצלם מעליך, ובפרשת קרח ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וכו' עד ותעצר המגפה, ואחר כך פרשת העקידה כולה ותכוין בקריאתך בכל משפטי כוונות הרב ז"ל בפסוקים אלו.

נביאים, שמואל ב' סימן כ"ד ויוסף אף ה' וכו' עד ותעצר המגפה מעל ישראל, מלכים א' סימן ח' ויעמוד שלמה לפני מזבח ה' וכו' עד בהוציאך את אבותינו ממצרים אדני אלהים, ישעיה סימן כ"ה ה' אלהי אתה ארוממך וכו' עד ונשמחה בישועתו, ובסימן ל"ח מכתב לחזקיהו וכו' עד על בית ה'.

כתובים, תהלים כולו בקיבוץ עשרה בני אדם והוא סגולה נפלאה להמלט מכל צרה, ואשר לא יעצור רוח להיות פנאי לזה לא יעבור מלהגות בח"י מזמורים אלו בסוד ח"י ח"י הוא יודך וכו' ואלו הם, סימן ד', סימן י"ח, סימן ך', סימן כ"ג, סימן ל', סימן ל"ח, סימן ס"ז, סימן פ"ד, סימן פ"ח, סימן צ', סימן צ"א, סימן צ"ח, סימן ק"ד, סימן ק"ו, סימן קי"ז, סי' קמ"ב, סי' קמ"ג, סי' קכ"א שיר למעלות אשא עיני אל ההרים.

ואחר כך תהגה במשנה יום א' זבחים, יום ב' מנחות, יום ג' מדות, יום ד' תמיד, יום ה' תעניות, יום הו' ספר יצירה וספרא דצניעותא.

תפלה למגיפה אחר הלימוד הנזכר

ה. ואחר גמר קריאת הסדר הזה תאמר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבזכות תורתך התמימה ובזכות נביאיך הקדושים ובזכות דוד עבדך אשר למדנו בתורת קדשם היום, יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עמנו ה' אלהינו במדת החסד ובמדת הרחמים ותכנס לנו לפנים משורת הדין, ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומארצך ומנחלתך וראה בעין חמלתך כי בצרה גדולה אנחנו כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו ובכל חוצות הצווחה גדלה ורבה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה, אבות על בנים צועקים בבכי תמרורים בראותם צרת עולליהם נוהים ממכתם בהשתפך נפשם על חיק אמותם ונמס כל לב ורפו כל ידים וכל ברכים תלכנה מים, ואם תפנה לחטאינו אבדה תקותינו ואם לא תתמכנו אין תקומה למפלתינו.

אדני יְהֶוֹהִ אל תשחת עמך ונחלתך וראה כי עמך הגוי הגדול הזה וסלחת לעונינו ולחטאתינו ונחלתנו, ורחם עלינו ועל טפינו ועל עוללינו ועל תינוקות של בית רבן צאן קדשים ואדוני יודע כי הילדים רכים, ותראה לפניך אפרו של יצחק צבור על גבי מזבחך ואמור למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ולא תתן המשחית לבא אל בתינו לנגוף עוד, ותכרית ותשמיד כל המשחיתים ובכח שם טפט"פיה ושם נוּגֵףֵ כאריה תשאג לעומתם ותכניעם מלפנינו, ויאירו מלויי ארבע שמותיך הקדושים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אשר סר מהם וישוב הכל לאיתנו הראשון, ובכח שם צָדְנְ"לבָשְ ואחוריים שלו קָהְסְ"מגָתְ ופנים שלו פָגְמְכ"אָרְ.

צוה למלאכיך הקדושים הממונים על השמירה שישמרו וימלטו לנו ולבתינו טפינו ועוללינו וכל בית ישראל מדבר וממגיפה ומשינוי ועיפוש האויר היום ובכל יום ויום, והסר השטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו ושמור צאתנו ובואינו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם.

ובכח שם מֵהַש העולה כמספר ריבוע ע"ב וקס"א ומילואו מֵםַ הָא שִין העולה כמספר מו"ת בהמתקו בנקודו העולה ע"ב, ובהמשיך אליו א' מתקון ואמת שבפני א"א ונהפך ממות לואמ"ת תסלק המות מכל חולי עמך בית ישראל המוכים במגיפה ושאר תחלואים ותמלא רחמים עליהם להחלימם ולרפאותם ולהחיותם רפואת הנפש ורפואת הגוף לעבודתך וליראתך, עשה למען שמך וכו', יהיו לרצון וכו'.

י' פסוקים מהרמב"ן וכוונתן, ותפלה המיוסדת על שם מ"ב

ו. ואחר כך תאמר עשרה פסוקים אלו להרמב"ן והם כנגד עשר ספירות, ותיבותיהם צ"א כמספר הוי"ה ואדנ"י, ואותיותיהם שס"ה לעומת שס"ה מנים של קטורת, וראשי תיבות הפסוקים שם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וסיום פסוק השלישי י' וסיום פסוק החמישי ה' וסיום השמיני ו' וסיום העשירי ה' והם ארבע אותיות הוי"ה ואלו הם.

י'ומם יצוה יְהָוֱהָ חסדו ובלילה שירה עמי תפילה לאל חיי. ו'אני תפילתי לך יֶהוֵה עת רצון אלהים ברוב חסדך ענני באמת ישעך. ד'רשתי את יְהוָה וענני ומכל מגורותי הצילני. ה'טה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני. א'להים להצילני יֵהְוֶהָ לעזרתי חושה. ו'אתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני. א'תה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך. ו'יושיעם למען שמו להודיע את גבורתו. ה'נה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יָה יְהַוְהָ ויהי לי לישועה. א'להים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חושה.

אלהינו בשמים גדולתו יצילנו יחיד תמיד צדקתו יעזרנו (אב"ג ית"ץ). קדוש רחמן ענותנותו ירחמנו שדי טובו נצח יחננו (קר"ע ש"טן). נוראות גבורות דגלו יחסננו יה כביר שגובו ישמרנו (נג"ד יכ"ש). בוחן טהורים רצונו ישגבנו צבי תפארת גבורתו יפלטנו (בט"ר צת"ג). חסין קוממיות בגודלו ידריכנו טהרת נצוח עזוזו יפדנו (חק"ב טנ"ע). יושר גמולו לבד יושיענו פני זכות קדושיו יגמלנו (יג"ל פז"ק). ששה קצוותיו ורוחותיו יסובבונו צדקת יחודו תמיד יברכנו (שקוצי"ת).

אזהרות שמירה בזמן מגיפה

ז. ועל כל אלה הוי זהיר שלא תלך בשוק בלילה עד אור בקר ולא תצא החוצה ביום המעונן, וגם הוי זהיר לסגור בעדיך מתחלת שעה שישית עד אחר שעה שביעית ולא תלך ברחובה של עיר באמצע אפס מן הצד והוי זהיר מקפיצה ודילוג, ומנהג א"א ומורי היה ללכת בזמן מגיפה כשהוצרך לצאת בכסוי המצח והטעם פשוט.

ובענין האכילה הוי רגיל במאכלים קלים ובלתי יהיו מעופשים ולא תסבול רעב וצמא ולא תתענה באלה הימים זולת תענית ציבור, והוי זהיר למנוע עצמך מצנון וחזרת ושומים ובצלת בימים האלה, ואם תוכל לבלתי אכול בשר כלל אין לך שמירה גדולה הימנה ואם תאכל הוי זהיר שתהיה בשר גדי ולא בשר בקר. 3

והמיץ של לימוניש עם כרכום וחומץ חזק טוב למושחו על החוטם ועל הלב להעביר מעליך שינוי אויר, ואני ראיתי גדולי ישראל נוהגים ליטול זיעה מתחת אצילי זרועותיהם ומריחים בה תמיד ואמרו שהוא סגולה נפלאה לשלא יפגענו שינוי ועיפוש האויר, ועל כל פנים הוי זהיר מאד מריח אשפתות וריח נבלה וטנופת ושים לפניך כל ריח טוב.

סגולה למגיפה מגורי האר"י, ואזהרת שמירה מהחולים

ח. ועשב הרודא אם תעקרנה קודם הנץ החמה עם דינר זהב היא סגולה נפלאה להריח בה תמיד או לעשן בו וגם לתלות על הצואר וכן כתבו גורי האר"י, אך צריך להיות ביום רביעי בתוספת הירח ולומר ויהי נועם כולו קודם שתלקטנה ותאמר, אנכי לוקט אותך בשם ה' אלהי ישראל לשמירת אני פלוני בן פלוני מן הדבר ומן המגפה, ואחר כך תחתכנה ותעשה קמיע של הרב ובתוך קמיע זה תתן הרודא.

והוי זהיר להרחיק עצמך ממי שהוא ניגף וממלבושיו ומשכונתו כמ"ש הרב ז"ל שחולי זה בא מברורי הנצוצות שלא נבררו כל צורכם ויש בתוכם עדיין פסולת הקליפה ואלו הקליפות הן הנה המכות את האדם במגיפה ומתדבקים ממש בו במלבושיו ובשכונתו וכל הקרב אצלם נזוק מהם ב"מ, אך אין זה אפס בישיבה ממש שיושב שמה אצל החולה ובכן הקליפה נאחזת בו אבל כל שלא ישב אלא עומד אין שלטון הקליפה כל כמה שלא קנה שמה שביתתו, ואף זה לא תעשהו אלא על צד ההכרח רב.

יעורר על התפלה ועסק התורה שבהן תלויה עיקר השמירה

ט. ודי בזה במה שהודעתיך מעט מזער מאת אשר כמוס עמדי, ועמוד הכל הוא לערוך תפילתך בדמע לב ולהרבות עסק התורה והא בלא הא לא סגיא ובכן ה' ישמרך מכל רע ונגע לא יקרב באהלך.

יבאר כיצד הובאו בזוהר חידושים המאוחרים לרשב"י

י. ואשר הקשית לשאול על מה שאמרו כמה פעמים בפרשת פנחס ובחבורא קדמאה מהו, וכן בריש תקונין ובגין דא אסתכם קודשא בריך הוא ושכינתיה למיעבד האי חבורא על יד ההוא דאתגליא ומהו על יד ההוא דאתגליא.

דע קושט דברי אמת ובזה יתיישב לך הא דמייתי בפרשת פנחס ובריש התקונים ענין רבה בר בר חנה שהיה בימי האמוראים זמן רב אחר הרשב"י, וכן מאי דמייתי שם בפרשת פנחס גבי מים אחרונים דברי הגאונים והם דברי התוספות כנודע, וגם בפרשת וישלח הוקשה לי דקאמר ר' אלעזר יום שמת רבי בטלה כהונה דמשמע דרבי מת לפני ר' אלעזר ובפרק הפועלים אמר שלח רבי לדבר באשתו של ר' אלעזר, ועוד תראה בתקוני זוהר חדש דקאמר ובגין דלא בקיאין אילין דרא בתרא עבדין תרין זוגי תפילין, משמע מהלשון דקאמר אילין כאילו דובר אז וכן הרבה.

יא. אמנם האמת אצלי שהרבה דברים שחיברו זמן רב אחרי מיתתן בגן עדן נתגלו לנו, וזהו שאמרו בתקונים ויקומון עמך בוצינא קדישא ושית חברוי דאתכנשו בקדמיתא בהאי זוהר לחדשא ביה מילין כד בקדמיתא וכן הוא מה שאמרו בחיבורא קדמאה, ורוב הדברים אשר תמצא כי הוא מענייני האמוראים והגאונים הוא מאת אשר חידשו בחיבורא בתראה אחרי מותן בגן עדן, ובכן לא יקשה מה שדרש ר"א על רבי סוד ביום שמת רבי בטלה כהונה. 4

יעורר על המגפה שבקהל עדתו שהיא בעון העדר צניעות

יב. עתה באתי להזהירך על אודות מנהג של גיהנם שנתפשט שם בעירכם להיות במחולות בחורים ובתולות יחד וכן בימי השמחה אנשים ונשים בבית אחת ועולה על רוחתם כי לשם מצוה הם עושים לשמחת חתן וכלה, והם לא ידעו ולא יבינו כי רפאים שם בעמקי שאול קרואיה וכדי בזיון וקצף בעיני אלהים ואדם כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה ומזה הפגם לפניו ילך דבר, לכן בני שיתו לבבם על כל דברי אלה ותנו כבוד לאלהיכם למען ישוב חרון אף ה' מעליכם ומלך ביופיו תחזינה עיניכם, נאם עבדכם.

מכתב המחבר לקהל עדתו בפירוש בעל הקבין הנזכר בזוהר

יג. קהילא קדישא, שאלתם ממני מי הוא בעל הקבין הנזכר בתקונים, בדברי הרב לא פורש אבל מצאתי בספר גלגולי נשמות לה"ר מנחם עזריה ע"ה כתב, ההוא מארי קבין היה שלמה המלך ע"ה והוא היה נגוע בנגעי בני אדם לפעמים ונראה להחסידים ההם להראות להם חכמתו כי בחכמתו דיבר הבל הבלים, ולפי שחכמים ביקשו לגנוז ספר קהלת רצה להראות לחכמים כי לא דבר ריק הוא ואם ריק הוא מכם.

ולפי דבריו היה אומר א"א ומורי שטעם פקודת עונו באופן זה ולא כמו שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, הוא כלפי מה שאמרו בזוהר פרשת בשלח בפסוק והיה

אם שמוע תשמע כי הפוגם בנשג"ז פוגם בנה"י וכבר אמרו שחטא שלמה היה שלקח נשים נכריות, ואמרו במדרש שיר השירים והמלך שלמה אהב נשים נכריות אמר רשב"י אהבן לזנות, ולפיכך במקום שפגם על הברכים ועל השוקיים לעומתו היה נפגם בירכים דיליה והוא טעם נכון.

ועל אשר שאלתם על ענין הכוונה ותפילות שאני אומר וכותב, אין לכם אפס מה שאני מסדר לפניכם וזולתו לא ירים איש את ידו, יודע אני המצטרך ואשר אינינו מצטרך ואתם שלום וביתכם שלום, נאום עבדיכם.

ציונים והערות לקונטרס שלישי

3. אגרת זו שהכין המחבר לתלמידו נמצאה בסוף חיבורו ואינה מגוף הספר, ויעויין כאן בנדפס במהדורות הספר שמלפנים, ואין מכניסין בעזרה מפני הכבוד. 4) דברי המחבר בכאן דלא כמש"כ מהרח"ו בהקדמת העץ חיים דאילו לדעת החמ"י הדברים המאוחרים שבספר הזוהר נגלו לנו אחר פטירת האמוראים ממה שחידשו לאחר פטירתם בגן עדן, ואילו המהרח"ו שם תירץ באו"א דהכל נגלה לרשב"י בעודו בחיים ממה שעתידין האמוראים והגאונים שאחריו לחדש.

תוכן העניינים

חמדת ימים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה