חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק לט · פסוק טז
ובצאת בניה הקשיח בניה מלבה ללא לה כי להראות יופי כנפה תשב בדרכים מקום שיש אנשים ותקשיח בניה בשביל מה שאינו לה שהוא להתפאר ביופי שאינו שלה כי אם לה' אשר בראה ומה גם כי אפילו היה שלה היא יגיעה לריק להיותה נצבת בהגבהת כנפה שעה אחת לכל עבר כי היא מיגעת לריק כי מה יתנו ומה יוסיפו לה כל רואיה ולא תשית לבה אל פחד שיקחו בניה או את עצמה וזה אמר בלי פחד: