חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק לד · פסוק כג
שאם כן הוא מותר האדם מן הבהמה אין ואם כן למה ישים באיש הוא מין האנושי נשמה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון וזהו כי לא על איש הוא מין האנושי היה משים עוד על שאר מינין שהיא הנשמה שהיא עתידה ליתן דין שהוא להלוך אל אל במשפט מה שאין כן הבהמה והוא מאמרנו בסדר תפלה ומותר האדם כו' לבד הנשמה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון כי אחר שגם מעשה איש אשר נשמה באפו לא יראה יה גם הוא לא יותן בו נשמה וגם לא יתן דין וחשבון כי גם עם נשמתו בקרבו נחשב כבהמה שלא יראנו אל ואם כן אפוא אשר חשבת לא כן הוא כי מאחר שעיניו על דרכי איש כו' ואין סתר לו אין לומר שהיה מסתפק בישראל אם היו חייבים בדין ושעל כן מונע את השטן מהשטן אך אחר שהכל גלוי לפניו מה יתן ומה יוסיף מה שגירהו על איוב כי השופט כל הארץ יעשה משפט כי הכל גלוי לפניו יתברך: