חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק כז · פסוק טו
ואחר כך שרידיו יכלו אך יזכו שלא ימותו מיתה משונה כי אם במות ושיזכו ליקבר כל כך ראוי תגדל שמחתם שמתו מיתת עצמם ושניתנו לקבורה שאלמנותיו לא תבכינה עליהם משא"כ אני כי רעתי רבה מכל זה שרבו בני ולא היו לי שרידים שיקברו במות כי אם שבסקילה נקברו שהיו בתיהם קבריהם באופן שרעתי רבה מכל זה ולא היה לכם לחשוב שהייתי כל כך כבד עון להיות ראוי לכל הרעה הזאת: