חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק כב · פסוק כ
והטעם אל שניהם הוא כי הצדיקים הרואים בטוב הרשעים ישמחו באמרם כי לא נכחד כלומר מה שלא נכחד מהם הטוב שאמר והוא מלא בתיהם טוב הוא קימנו המקום אותנו ומקנה בנו בטחון וכשרון באמור אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו כו' והנקי הלועג גם הוא למו הוא באומרו ויתרם אכלה אש כי מהצרה שרואה בעצמו בהיותו נקי שהיא לגוף בעוה"ז ילמוד כי יתרם הוא נשמתם שהיא מותר האדם מן הבהמה תאכלנה אש גיהנם באמור אם לעושי רצונו כך לעוברי כו' שיהיה שרפה בגיהנם אל הנפש ולודאות הדבר אמר בלשון עבר ולא אמר תאכל אש: