חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק כ · פסוק כב
ומה שאמרתי שהראוי הוא להיות שריד קבוע לאכלו הוא למען יורגל ולא ירע בעיניו כי הלא לבלתי עושה כן הנה לפי טבע בני האדם אפשר יגרום בהעדר צדקה שפיכות דם וממוצא דבר מראה פנים לאשר יחשב המעלים עיניו מן הצדקה כשופך דמים כי הלא יקרה יהיה איש במלאת ספקו שיש לו ספוק צרכו ויצר לו כאשר כל יד עמל תבואנו פשוטה לקבל פרוטה ממנו אומר בלבו הנה די לי ספוקי ומה שאתן לזה יחסר לי באותן יתן בצרות עין: