חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק יט · פסוק טו
ומי יתן ולא היו מטילים פירוד כי אם ביני ובין אחי ויודעי אך גם עם כל בר גרי ביתי ועבדי ואמהתי ואשתו לזר יחשבוני אך אמנה על הכל הייתי מתנחם כי הייתי מוצא להם פתחון פה זולתי מאשתי כי בה נוחם יסתר מעיני ולא אתנחם והוא כי אם גרי ביתי ואמהותי לזר תחשבוני אינו מן התימה כי הלא נכרי הייתי בעיניהם גם בזמן הצלחתי גם שלא הייתי לזר לפחות נכרי הייתי בעיניהם כי אין להם קורבה עמי וא"כ מה שנוסף עתה עד גדר זרות אין להפלא: