חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק י · פסוק יג
עם היות שכאשר אלה הנזכר עור ובשר ועצמות וגידים שעשית כן עדיין לא נעשו כי אם היו צפונים בלבבך לעשותם ידעתי אני כי זאת שהיא רוחי הנז' היתה עמך בעולם העליון ומה לה עוד גדולה ומעלה יתירה מלהיות עמך ועם כל זה להיות פקודתך ומצותך שמרה ותרצה ליכנס בתוך חומר עכור ומה גם לפי האמת שנוח לו לאדם שלא נברא שהוא מעותד לחטוא ואם כן אפוא הדין עמי כי עשוקה תקרא לפחות בהיותה חוץ מאיכותה והוא בגוף נגוף אשר לא יכיל הנפש כמדובר והניחוה לעלות אל שורשה: