חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק טו · פסוק לא
אך בזאת שהיתה לו חכמתו בכשרון ואמונות אמתיות אך אם על יד חכמתו יצא להאמין באמונת טעות על פי מופתי שכלו בהקשים וחכמות אשר שנא ה' כי יסירו את בניו מאחריו אז רעתו גדולה וזה אמר אל יאמן כו' לומר מה שאמרתי ממעלת העוסק בתורה שיסור ברוח פיו הוא בתנאי שאל יאמין בשוא נתעה הוא היקש מוטעה מהקשי החכמות זרות כי אז יעשן עליו אף ה' ושוא תהיה תמורתו והוא כי אין צריך לומר שאז אין יונקתו שהוא בנו תיבש שלהבת שנדון בה אביו כי אם שגם ימות בעון אביו בנו באופן כי שוא בלתי מתקיים תהיה תמורתו של האב הוא בנו שהוא חליפתו ותמורתו: