חלקת מחוקק על איוב· רבי משה אלשיך
פרק ג · פסוק ג
הנה דבריו אלה יראו משוללי דעת כעניה סוערה עצובת רוח היתה כאלמנה מרה כלענה נפשה מרה לה ממררת אמריה מקללת יומה ולידתה כי היה חשך ולא אור ומי גבר כאיוב יהיה בדבריו אורח כנשים אמנם להורות איוב שלא על ה' יזעף לבו התנבל ויקלל יומו לומר כי לא יחשד שבלי עון יכנו הוא יתברך אך מזלו הכהו ואמר יאבד יום כו' כי הלא שפיטת המערכה וגזור על איש בא' משני זמנים לפי תנועתו בעת יום הלידה או בעת ליל ההולדה ועל הא' אמר יאבד יום ועל השנית אמר חלילה ההוא כו' ודעתו לומר מי יתן והיה ולקו המזלות של העתות ההן באופן שעל ידי לקותן לא יעצרו כח מלגזור עלי מה: