חלקי אבנים· רבי דוד לידא
פרשת כי תשא
רש"י זה יתנו כל העובר על הפקודים פירש"י שהראה לו כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ואמר לו כזה יתנו. יש להקשות במ"נ אם היה המטבע מחצית שקלים מצויים שם א"כ מדוע נתקשה משה עד שהראה לו מטבע של אש הוי לי' לראות המטבע ההוא אחר שהיו מצוים לאותו זמן ואם לא היו מצויים לאותו זמן הל"ל להקב"ה לצוות למשה לעשות מחצית שקלים קודם ציווי הנתינה גם קשה לשון הרש"י שאמר הראו לו כמין מטבע של אש מה היה לו חסר באומרו הראה לו מטבע של אש האי כמין מטבע של אש אין לו הבנה גם במ"ש ומשקלו מחצית השקל הוא צריך ביאור ובתכלית הפשוטות יראה והוא מבואר ע"ד הגמרא בנן של קדושי' בנן של ר"מ היו והא דקראו להן בנן של קדושים דלא אסתכלו בצורתא דזוזי כו' עי"ש ומדבנן של ר"מ היו קדושים מדלא אסתכלו בצורתא דזוזי ק"ו דמשה לא היה מסתכל בצורתא דזוזי א"כ יש לומר דמחצית שקלים היו באותו דור והא דנתקשה משה במחצית שקלים היינו טעמא משום דלא היה מסתכל בצורתא וא"כ אם היה מראין לו מטבע של אש עם הצורה מה לי צורת המטבע בכסף או צורת מטבע באש ולפיכך פירש"י שהראו לו המטבע בלתי צורה וזהו כמין מטבע של אש מטבע בלתי צורה ומה שהראה לו לא הראה לו כי אם משקלו וז"ש ומשקלו מחצית השקל עיין בשני לוחות הברית שהכל היה משקל ומנוי והבינהו: (ומה שהעמיד הקב"ה מחצית השקל דוקא בין לעשיר בין לעני עיין בספרי עיר מקלט מ"ש במצוה ק"ו):
רש"י כי בושש משה כתרגומו לשון איחור כו' בי"ו בתמוז בא השטן ועירבב את העולם הראה דמות חשך ואפילה וערבוביא בעולם לומר ודאי מת משה ולכך בא ערבוביא בעולם אמר להם מת משה שכבר באו שש שעות ולא בא כו' כי זה משה האיש אשר העלנו ממצרים לא ידענו מה היה לו פירש"י ג"כ כמין דמות משה הראה להם השטן שנושאים אותו באויר רקיע השמים. מה מאד גדלה התמי' על דברי חז"ל מה שהביאם רש"י שהטעה אותם לעבוד ע"ז ותלאה דוקא במיתת משה הלא אף לו יהי כדבריו שמת משה וכי בשביל שמת משה הותרה הרצוע' לבטל קבלת אחדות אלהותו ית' ולעבוד ע"ז אלא מוכרחים אנו לומר כל זמן שלא מת משה אסור להם לעבוד ע"ז בשיתוף אבל משמת משה י"ל שמותר להם לעבוד ע"ז בשיתוף ע"כ התפעל השטן במאד להראות להם דמות משה שמת כדלעיל כדי שיעבדו ע"ז בשיתוף ויתחייבו מה שנתחייבו והוא מבואר בנקדים הא דכתיב סוף פ' וילך שאמר משה רבינו לישראל בתוכחתו הן בעודנו חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' ואף כי אחרי מותי וגו' כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וגו' והמשך הפסוקים צריכין ביאור נכון כי מקשה המה ולא עוד אלא כי אחרי מותי והפסוק שלאחריו כי ידעתי כפולים הם ולמאי אתא הכפל והוא מבואר בנקדים הא דאי' בזוהר חדש וז"ל מפני מה לא נאמר ביום שני כי טוב היינו טעמא דמלאכים נבראו ביום שני ולפיכך לא נאמר ביום שני כי טוב כי אין טוב אלא באחד ואין שני לנגדו ושיתוף אסור ובמ"ר אמרו הא דלא נכתב ביום שני כי טוב משום דמשה רבינו נקרא טוב שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא וביום השני נבראו המים ומיתתו של משה היה ע"י המים לפיכך אינו כדאי להזכיר שמו של משה באותו יום שגרם מיתתו והנה כל זמן שמשה רבינו חי אין לנו שום תירוץ על הא דלא כתב ביום שני כי טוב כי אם טעם הזוהר חדש שזכרנו להודיע שאין טוב אלא באחד ואין שני לנגדו ושיתוף אסור משא"כ אחר מיתת משה רבינו אפשר לומר דלעולם שיתוף אינו אסור והא דלא נכתב ביום שני כי טוב היינו טעמא מאחר דשמו של משה הוא טוב וביום שני נבראו המים וגרמו מיתתו של משה ואינו כדאי להזכיר שמו של משה ביום שגרם מיתתו והשתא אתא שפיר שהוכיח אותנו משה רבינו הביטו וראו מעשיכם הן בעודנו חי עמכם היום ואין לכם שום תירוץ אחר על הא דלא נכתב כי טוב ביום שני זולת תירוץ זה אין טוב אלא באחד ואין שני לנגדו ושיתוף אסור מ"מ ממרים הייתם עם ה' שעבדתם ש"ש וד"א עמו ואף כי אחרי מותי ר"ל מכ"ש אחרי מותי תאמרו הא דלא נכתב ביום שני כי טוב טעמו הוא משום דמשה נקרא טוב ואין הדבר כדאי להזכיר שמו ביום שגרם מיתתו כדאמרן ותאמרו דלעולם שיתוף מותר לפיכך אמר הקהילו ואעידה בכם שמים וארץ וזהו שאמר משה בודאי שאחר מותי יאמרו תירוץ זה הא דלא נכתב טוב ביום שני משום כבודו של משה ושיתוף תאמרו שהוא מותר וז"ש כי ידעתי כי אחרי מותי כי השחת תשחיתון בוודאי וגו' ובזה יתבארו דברי רש"י שזכרנו לעיל כי ישראל לא רצו לעבור פי ה' וקבלת אלוהותו שקיבלו ולא רצו לעבור אפי' בשיתוף כי אמרו מהא דלא נכתב ביום שני כי טוב מוכח דשיתוף אסור כי אין טוב אלא באחד ואין שני לנגדו וא"ת תירץ אחר שהוא משום כבודו של משה הנקרא טוב ומיתתו היה בשביל מים שנבראו ביום שני ולפיכך לא נאמר ביום שני כי טוב אבל באמת שיתוף מותר זה אינו שהרי משה חי ואין לנו תירוץ אחר זולת הא דלא נאמר כי טוב ביום שני הוא מטעם שאין טוב אלא באחד ואין שני לנגדו ושיתוף אסור מה עשה השטן הלך ועירבב את העולם והראה דמות חושך ואפילה וערבובי' בעולם לומר ודאי מת משה והראה להם דמות משה שנושאים אותו במטה באויר רקיע השמים ופיתה אותם להיות עובדים בשיתוף ואם תאמרו שיתוף אסור מכח שלא נאמרה ביום שני כי טוב לומר שאין טוב אלא בא' ואין שני לנגדו זה אינו שהרי מת משה ולכן לא נאמר כי טוב ביום שני שאין כדאי להזכיר שמו שהוא טוב ביום שנבראו מים אשר בסיבת המים מת ושיתוף מותר כדאמרן ומכח מיתת משה נתפתו לעבוד ע"ז בשיתוף ע"כ אחר שראו שמת משה באו ואמרו קום עשה לנו אלהים כי זה משה לא ידענו מה היה לו וגו':
רש"י וידבר ה' אל משה לאמור לך רד וגומר פירש"י רד מגדולתך לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם באותו שעה נתנדה משה מפי ב"ד שלמעלה. וקשה מנ"ל לרש"י הא דאמר הקב"ה לך רד שהורידהו מגדולתו דלמא פירושו כפשוטא שציווהו לירד עם הלוחות כדי לחייבם שיהיו נדונים כא"א אשר לזה הטעם שיבר משה הלוחות אחר שראה מעשיהם כדי שיהיו נדונים כפנוי'. תו קשה מ"ש רש"י באותו שעה נתנדה משה מפי ב"ד שלמעלה מנ"ל לרש"י הא ומאי בעי. ונראה דקושי' חדא פרוקא לחבירתי' ידוע הוא מחז"ל שמשה רבינו כהן גדול היה. גם התוספות בגמרא דמועד קטן די"ד כתבו דאין נידוי בכ"ג והנה משה היה ראוי להיות מנודה מפי ב"ד שלמעלה אך לדעת התוספות אין נידוי בכ"ג לכך הוכרח הקב"ה להורידו מגדולתו שהיה כ"ג כדי שיהיה חל עליו נידוי ב"ד והא דהורידו תיכף ומיד לז"א כי באותו שעה נתנדה משה מטעם הידוע ע"כ הוכרחו להורידו ג"כ תיכף אף שמשה רבינו לא חטא מאומה מ"מ הורידהו בטעם זה שכל גדולתו בשבילם הבינהו כי נכון הוא: