חלקי אבנים· רבי דוד לידא
פרשת וילך
רש"י היום מלאו ימי ושנותי מלמד שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש. כאן הבן שואל אחר שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום ר"ל שס"ה ימים בשנה שהוא מיום ליום תו אין צריך לומר יותר ומחודש לחודש שבכל שס"ה ימים הוא י"ב חדשים ולכאורה האי מחודש לחודש דברי מותר המה אלא דרש"י ז"ל כוון לפלוגתא המובא בגמרא ר' מאיר אמר פר האמור בתורה סתם הוא כ"ד חודש ויום א' דסבר יום אחד בשנה קרי שנה ומר סבר חודש א' בשנה קרי שנה ושניהם מקרא א' דרשו מדאמרה התורה ויהי באחת ושש מאות כו' ע"ש באורך ש"מ למר יום א' בשנה קרי שנה ולמר חודש א' בשנה קרי שנה לז"א משה רבינו היום מלאו ימי ושנותי מלמד שהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש בין למר ובין למר ובזה ביארתי פי' הכתוב יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה ומדקי"ל מרובה מדה טובה ממדה פרענוות א"כ מדוע נאמר ושנות רשעים תקצרנה הל"ל להוסיף ביראת ה' ג"כ שנים וע"פ הקדמה זו הוא נכון במאוד וה"פ בתכלית הקיצר המשל בזה הקב"ה גוזר על הטיפה המובא לפניו בשעת יצירת הוולד מה תהא עלי' טפש או חכם עשיר או עני כו' אבל צדיק ורשע לא קאמר ובאותו פעם נגזר עליו כמה שני חייו למשל שנגזר עליו שיחי' שבעים שנה ואח"כ נעשה רשע שבשביל רשעתו אין הקב"ה חוזר מדיבורו אשר כבר נקצב עליו כי לא בן אדם אל ויתנחם מה עושה הקב"ה כשמגיע שנת השבעים עושה מיום א' הבא תוך שבעים כאילו היא שנה כולו כהאי מ"ד יום א' בשנה קרי שנה וגוזר עליו מיתה נמצא ששנה אצל רשע קצרה היא כי מיום אחד הוא עושה שנה משא"כ אצל צדיקים אינו כן אף שמצד הדין הוא מהראוי לעשות ג"כ סוף שנת הצדיקים מיום א' שנה כדאמרן כי יום א' בשנה קרי שנה מ"מ מתוך חיבתן של צדיקים נעשה השנה מלאה מיום אל יום וזהו שאמר יראת ה' ר"ל אצל יראת ה' תוסיף ימים שאינו עושה לו מיום א' שנה כולה רק שמוסיף לו הימים עד כלות השנה כולה כדעת המ"ד שמשלימין לו לבד משא"כ שנה אצל הרשעים היא קצרה כי נעשה לו מיום א' שנה וזהו ושנות רשעים תקצרנה ועיין מ"ש באורך בפ' חיי שרה ובסדר הזה בספרי עיר דוד בבית הבחירה: