חכמת שלמה על שולחן ערוך, חושן משפט· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
סימן פא
סעיף ז'. בהג"ה מי שאמר לחתנו העשיר תלמוד עם בנך וכו'. נ"ב עיין בש"ך שכתב דנ"ל דאף באמר אתם עדי דפטור יעו"ש. והקצות החושן השיג עליו דזה חייב מטעם שכירות ושכירות לא בעי קנין עיי"ש בקצוה"ח. ולפענ"ד דברי הש"ך נכונים דשכירות לא שייך רק באומר ראובן לשמעון שיעשה לו דבר הצריך לראובן עצמו שהוא עצמו נהנה ממנו בזה חייב בשכירות אבל אם אמר ראובן לשמעון שיעשה מלאכה בשל לוי שאין תועלת לראובן ממנו. נהי שמ"מ ראובן חייב לשמעון היכי שא"י לומר טול מה שעשית כמו שמשמע להדיא בסי' ועכ"פ יכול ראובן לחזור וליטול מלוי מה שההנהו כמו שמבואר שם. וא"כ כאן נמי אם חתנו לומד עם בנו אין לראובן וקנינו רק לו עצמו שהוא התחייב ללמוד עם בנו או לשכור לו מלמד. וא"כ אם לומד עם בנו בעצמו הוא נהנה דברא מזכה אבא וא"כ אם נימא דראובן חייב מטעם שכירות א"כ ישלם הוא לחתנו ויחזור מחתנו מה שההנהו וא"כ אפוכי מטרתא למה לי. רק דהי' אפשר לומר שזה אינו שכירות רק חיוב בפ"ע בתנאי ע"ז כתב הש"ך שפיר והבן ודו"ק היטב: