חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
סימן תיד
סעיף ב' קטן בן שש שנה או פחות יוצא בעירוב אמו. נ"ב עיין במג"א מ"ש ובסי' תר"מ ס"ב משמע אם הוא חריף ואינו צריך לאמו אפילו כשהוא בן ה' אינו יוצא בעירוב אמו ותימה עליו דהרי זה הוי פרכת הש"ס בעירובין דף פב ע"א ולמה לא משני התם דכאן בקטן חריף כאן בקטן שאינו חריף ע"ש גם על גוף הש"ס קשה למה לא משני דקטן בן ד' וה' הוי ודצריך לאמו ובבן ו' ולמעלה הוה ודאי א"צ לאמו אבל בן ד' וה' עד בן ו' יש שהם צריכין לאמן ויש שאינם צריכין לאמן לכך בסוכה דעיקרו מדאורייתא החמירו בזה אבל בעירובין דעיקרו דרבנן הקילו גם קשה על הפוסקים הרי הש"ס שם מסיק לחלק בין איתא לאב במתא או לא ולמה לא חילקו בש"ע כן מיהו עיינתי בא"ר בשם הב"י וראיתי שכבר הרגיש בזה הב"י אך קושיות הראשונות קשה וצ"ע ודוק.
תם ונשלם בעזה"י החלק ראשון מש"ע או"ח אור ליום ג' שנכפל בו כי טוב לסדר והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ ימלא" שחוק" פינו" לפ"ק הכ"ד המצפה לרחמי שמים. כי יריק עלי שפעת ברכתו מלא חפנים. ואזכה בקרב לגמור ולסיים חלק שני מהש"ע אורח חיים. אמן ואמן: