אור ברסלב

חינוך בית יהודה· רבי יעקב צבי יולס

פרק כא

פרק כ

למה שהי' ההנהגה המפורסמת בפני כל המון עם היא הנהגת המערכת ומצבותיהם. והנהגה האישיית כל כבודה בת מלך פנימה והוא רק לשרידי' אשר ד' קורא עליהם חויב מזה שיתפרסם כח ויכולתו בעיני כל עם מצד ההנהג' הכוללת. אמנם החכמה והחנות וטוב הנדיבות אשר מצד הנהגה האישיית לא יושג כ"א ליחידי סגולה אשר עליהם תעבור כוס הישועות ההשפעה האישיות:

הקודם הוא מבואר כי הנהג' המערכת ברחובות תתן קולה בראש הומיות תקרא בפתחי שערים אמרי' תאמר מי פתי יסיר הנה ויתגל' לו תעלומות חכמה כי הוא ית"ש ברא העולם וכל צבאיו וכמ"ש הנביא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר. הורה בזה שמצד הנמצאים השמיימיים יהללו השם אם מצד הבריא' שברא נפלאות כאלה וז"ש מי ברא אלה. ואם מצד כח ההשער' לו ית"ש לכולם על מספר הנכון ושיעור הראוי וז"ש המוציא במספר צבאם. ואם מצד התפקדות והתמנות לכל אחד על משמרתו וז"ש לכולם. בשם יקרא והוא השם הראוי לו לפי פקודתו כמ"ש רז"ל ויקרא אלקים לאור שהתמנ' אותו לשמש ביום. ואם מצד עוצם כח ויכולתו להחיות את כולם ולסבול כולם בל יעדר שום אחד מהנמצאים כ"א יסיר השגחתו וכח השפעתו רגע קטן מאחד מהנמצאים הי' מתבטל מציאותו וז"ש מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר הנה הפרסום הזה מתגל' לכל איש אשר ירצה לשום עין עיונו ע"ז כן יהי' שתוי ושכור ביין אהבת עולם ויטיחו עיניו מראות סימני הבורא ית"ש ועוצם מפעלותיו וכמ"ש והי' כנור ונבל חוף וחליל ויין משתיהם ואת פועלי ד' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. וכמו שדרשו במדרש לא קלסוהו שחרית יוצר אור וערבית מעריב ערבי' והכוונה לדבריהם לדעתי עפמ"ש שענין ההנהג' האישיות מתייחסת ליום והנהג' המערכות מתייחסו' ללילה בעבור החמשה היתרונות אשר ליום על הליל' ימצא בין שני הנהגות אלו כאשר כתבנו בפרק י"ז וע"כ אמר שלא קלסוהו שחרית ביוצר אור והוא הנהג' האישיית שנקראת אור וערבית במעריב ערבים שהוא הנהגה הכללית. וזהו שדקדקו ביתור לשון הכתוב מ"ש פועל ד' ומעשה ידיו שהוא לשון מיותר וכפול אך הכוונה במ"ש פועל ד' על הנהגה הכוללת שהוא פועל ד' שפעל אותה מתחלת הבריאה וע"כ הזכיר בה הבט' שהיא הבטת אור ישר בל יצטרך לאור חוזר כי הדבר מושג תיכף מראשית ההבט' והשקפה. אמנם מעשה ידיו הוא הנהגה האישיית שהוא עוטה אותם תמיד ומתקן אותם תמיד על סידור הנכון כמ"ש עושה שלום כאשר פרשנו אותו לעיל בפרקים. וע"ז אמר ומעשה ידיו לא ראו שהוא בחי' אור חוזר וראי' שכליות שע"ז ענין ההנהג' המסתרת צריך התבוננות גדול והשקפ' יתירה. וע"ז הענין ארז"ל בספ"ק דברכות אמר רבה בר חנינא סבא משמי' דרב כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא י"ח שנאמר להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות ע"כ. והכוונה לזה ממ"ש שענין ההנהג' האישיית הוא כעת נעלם ונסתר כמ"ש יונתי בחגוי הסלע בין הרשעים שנקראים סלעים קשים אזי בסתר המדריג'. ר"ל המדריג' והיא הנהגה האישיית היא בסתר. וע"כ בעוה"ז שהוא דומה ללילה צריך להיות הדבר הזה אצלינו באמונ' כל זאת וקיים עלינו כי הוא ד' אלקינו המשגיח עלינו ומשפיע עלינו השפעתו האישיית בלי שום מיצוע וז"ש כי הוא ד' אלקינו ואין זולתו אמצעי בדבר ואנחנו ישראל עמו מתייחדים בהנהגה זו הפודנו מיד רשעי' הנה הדבר הזה אצלינו באמונה אינו נראית. אמנם בשחרית שהוא נדמה לעוה"ב אז יתגלה הנהג' זו לעין כל והוא אמת ויציב וקיים לא יחלוק עלי' שום אדם נמצא בעולם. אמנם בערבית היא אמונה לנו ושם אמונה לא יצדק כ"א בדבר אשר נוכל להכזיב אותה מחמת שאינה נראית ואין שום הורא' קיימת על אמתת' מחמת שהיא נסתרת. אמנם הנהג' המערכת היא נגלית לעין כל לא יכחיש אותו שום נמצא. וז"ש מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה ויש להבין בזה למה לא תאר בשום מקום מלך הגוים רק בכאן. אך הענין כי ההנהג' אישיית המיוחדת לעדת בני עמינו הוא נקרא מלך ישראל כמ"ש מלך ישראל וגואלו ועל הנהג' המפורסמת מצד המערכה נקרא מלך הגוים כי ע"פ הנהג' זו הוא מנהיג העובדי כוכבים. וגם מצד המערכת המה מכירים אלקותו כמ"ש המשורר הללוי' הללו עבדי ד' הללו את שם ד' יהי שם ד' מבורך כו' וכבר פרשנו ב' פסוקים אלו בפ"ב. ואמר אח"כ ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ד' כי השמש במהלכתה מהללת שם ד' כמ"ש רז"ל ולמדו זה ממ"ש יהושע שמש בגבעון דום ר"ל דום מלומר שירה. ואמר רם על כל גוים ד' רק אינו מצד מהותו רק על השמים כבודו מזה שרואים גדולתו בשמים ממעל ומצבם וסיבובם וסידור' על סידור הנכון. אמנם מי כד' אלקינו המשגיח עלינו בהנהגה אישיית בלי שום מיצוע שמים ומערכותי' רק ממכון שבתו העליונ' המגביהי לשבת בשמי מרומיו ומשם הוא משפילי לראות בשמים ובארץ מקימי מעפר דל כו'. ויתכן עוד לפרש מי כד' אלקינו שאין כחו ויכולתו מה שהוא נראה מגבורותיו היוצאים אל הפועל כי באמת עיקר גבהותו הוא עצמותו. אמנם מה שהוא פועל מגבורותיו ע"י השגחתו בשמים ובארץ הוא אצלו השפלה. וז"ש טענה הסותרת על מה שאומרים רבים מהחוקרים כי מה שנראה מגבורותיו ממערכת השמים זהו כבוד גבורותיו כמ"ש על השמים כבודו וע"ז אמר מי כד' אלקינו המגביהי לשבת ר"ל שעיקר גבהותו במה שהוא יושב בשמי מרומיו ושם טמון חביון עוזו מתאחדת בעצמו כי כחו אינו מקרה נשוא על מהותו רק הכל אחדות הפשוט כי על כן מה שנראית מגבורותיו בשמים ובארץ הוא השפלה אצלו כביכול כי כשם שמהותו אינו נודעת והוא בבלתי תכלית כך גבורותיו המה בלי תכלית. ואי אפשר לשום נמצא להשיג עוצם גבורותיו על אמיתתם. וז"ש המשפילי לראות בשמים ובארץ שזה אצלו השפלה כביכול. וע"ז אמר הנביא מי לא ייראך מלך הגוים ר"ל שמצד המערכ' השמים שאתה מנהג על ידיהם העובדי כוכבים. ועי"כ נקרא מלך הגוים ואחרי שהנהג' הלזו היא בפרסום מעיד על עוצם גבורתך ויכלתך מי לא ייראך. והנה בהוצעה זו נבאר ההערות שהעירו בפרק הקדום ואייחד לזה פרק בפ"ע:

תוכן העניינים

חינוך בית יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה