אור ברסלב

חיים שאל חלק ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן ן

סימן מט

שאלה אמר הריני נזיר כשיהיה לי בן או בת וילדה אשתו טומטום מהו.

תשובה דבר זה רבינו הגדול אמרו גאון עזנו הר' משנה למלך פ"ב מה' נזירות דין י"ז שהרב ז"ל נסתפק בזה וע"ש צדדי הספק. וזה שנים רבות ששמעתי שהרב הכולל כמה"ר שבתי הלוי ז"ל אחד מרבני קושט' יע"א הביא ראיה ממשנתנו פ"ב דבכורים דתנן הכותב חיתו ובהמתו לא כתב לו את הכוי וה"ה הכא אע"ג דהטומטום הוא זכר או נקבה אינו נזיר דבן או בת ודאין קאמר כי היכי דהתם חיה ובהמה ודאין קאמר זו היא ראית הרב הנז'. ויש דוחין דשאני התם דאינו עתיד להתברר ולעולם הוי ספק אמטו להכי אמרינן לא כתב את הכוי משא"כ כאן דאפשר דיקרע ויודע מה הוא אכתי הנה מקום להסתפק בילדה טומטום אי הוי נזיר מאחר שאמר כשיהיה לי בן או בת וזה בן או בת ע"כ שמעתי. ועוד אפשר לדחות דשאני התם דהכותב חיתו ובהמתו יודע הוא שיש לו כוי וכיון שהוא מצוי אצלו ודעתי' עילויה הו"ל לפרש גם את הכוי שלא נבין דחיה ובהמ' ודאין קאמר ומדלא פירש יש מקום לומר דכן הוא אמת דנתכוון לחיה ובהמה דאין ואין הכוי בכלל אבל בהא דטומטו' כיון דרובא דעלמ' בנים ובנות ודאין יולדו להם לא ס"ד דטומטום יולד לו דהוא מיעוט' ודמיעוט' דלא שכיח ולכך לא פירש והשת' יש לצדד דכי אמר בן או בת ביום הולדת טומטום הרי הוא נזיר ממ"נ. ותו אני תמיה על הרב מהר"ש הלוי ורבנן דעמי' היכי פשיט' להו דכותב חיתו ובהמתו דתנן היינו שכתב שניהם ומייתי ראיה הרב מהר"ש הנז' מינה ויש שדחו ראיתו כאמור. והרי הרמב"ם בפי' המשנה כתב חיתו ובהמתו היינו או בהמתו ע"ש ומוכח דאם כתב שניהם חיתו ובהמתו כתב את הכוי וכמ"ש רבינו עובדיה בפירושו לדעת הרמב"ם וכ"כ הרב שדה יהושע לדעת הרמב"ם וכן כתבו קצת מהראשונים בנדרים על דף י"ח ע"ש ויש בזה אריכות דברים.

ונראה להביא ראיה לנ"ד ממ"ש הרמב"ם פ"ח דזכיה ובח"מ סי' רנ"ב דין כ"ז אם ילדה אשתי זכר מאתים נקבה ק' ילדה טומטום יטול הפחות גם מהר"מ פ"ג דחגיג' בדין הקהל ובה' אסורי מזבח וצ"ל דברי התוס' בנזיר ועיין תשובת הרא"ש כלל פ"א סימן ב' והובא' בח"מ. גם יש להביא ראיה דתנן פ"ב דנזיר הריני נזיר כשיהי' לי בן נולד לו בן הרי זה נזיר בת טומטום ואנדרוגינוס אין זה נזיר ואתמר בירושלמי בת לא צריכא טומטום ואנדרוגינוס צריכ'. ואם איתא דטומטום ואנדרוגינוס אינו בכלל כן או בת לתני תנא הכא האומר הריני נזיר כשיהיה לי בת וילדה בן הרי זה נזיר טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר והיו כל החלוקות נצרכות מאד. ואם הדין הוא דאומר בת וילדה בן אינו נזיר ליתני בן טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר אלא מוכח לפום ריהט' דבאומר בת וילדה טומטום הרי זה נזיר וצ"י בבבלי. ובריש ערכין ממעט טומטום מדכתיב הזכר בהא דמשמע ודאי. ועיין בתוס' בבכורות דף מ"ב ובלקוטי הרב בצלאל כ"י שם ונדה דף כ"ח ע"ב ועוד נרא' לפום ריהט' להביא ראיה לספק הנז' מהא דאמרינן בחולין דף כ"ג ע"א האומר הרי עלי עולת בהמה מן האיל או מן הכבש והביא פלגס ובעי אליב' דבר פדא דאמרינן מייתי ומתנה מי אמרינן איל וכבש מתנה בבריה לא מתני ולצד זה יצא ידי נדרו כמו שפירש"י דכיון דלאו בריה הוא יוצא ידי נדרו ממה נפשך דהא או כבש או איל הוא ע"ש. וה"ה בנ"ד דכיון דאמר כשיהי' לי בן או בת הגם שילדה טומטום נזיר דממ"נ בן או בת הוא ודע שצריך להתישב בכל הסוגיות הרמוזים לעיל ואביזרייהו ודברי הראשונים עלייהו והיו הדברים האלה לזכרון הוא ברחמיו יאיר עינינו בתורתו הקדושה תורת חיים.

סוף הספר

תוכן העניינים

חיים שאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה