אור ברסלב

חיים שאל חלק ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן מז

סימן מו

במין הנקר' דור"א בפסח.

שאלת ממני אוהב וריע על מין גרא"ן טורק"ו ואיכ' דקרו פורמינטו"ן ובארץ ישראל ששם עיקרו נקרא דורא אם יש בו חשש חימוץ לבשלו בפסח משום רפואה לחולה שאין בו סכנה רק מתחזק והולך בבריא ושכמ"ה.

תשובה עיקר זה המין הוא בארץ ישראל וארץ מצרים וכל גלילות טורקיא"ה ומזה עושים פת ותבשילין ונזונין כל ההמון מערביים ועובדי אדמה וכל הכפריים ומשם הביאוהו באיברופ"א וזה שנים שהוא מצוי הרבה גם בערים האל הכי קרא שמו גרא"ן טורק"ו להיות עיקרו מטורקיא"ה ופשוט אצלנו ומסור' בידינו מאבותנו דהוא מין קטנית ואינו מין דגן כלל וגם אני שמעתי שבגלילות מערב הפנימי כך פשטה הוראה אצלם לבשלו בפסח ולית דחש לחימוץ כלל שהוא מין קטנית. ולא הי' צריך הכתו"ב לאומרו אך מפני שראיתי להר' הגדול מהר"י חאגיז ז"ל בשו"ת הלכות קטנות בח"א סי' קי"ב וז"ל מהו לאכול דור"א שקורין באיטליא פורמינטו"ן בפסח מאחר שאין אנו בקיאין מהו כוסמין ושיפון, תשו' דור"א הוא מין קטנית גרעינין עגולי' ואין יודעים מה הוא יש לו' בזה מה שאחז"ל שעופות טמאים מועטים לפיכך מנאן נמצ' שהרוב הוא הטהור וקשי' לן עלה א"כ אמאי לא אזלינו בתר רובא י"ל משום דטמאין הוו מיעוט' דשכיח וזהו מדרבנן דאחרי, רבים דאורית' בכל מקום א"כ כל מיעוט' דשכיח כגון מיני תבואה יש לחוש לכל המינין שלא יתברר מה טיבם עכ"ל. ואנא בריה. קלה או' דהרב חשש לכל מין שלא יתברר מפני מה שבא בשאלה שאין בקיאין מהו כוסמין ושיפון אבל בקושט' בערי אשכנז בקיאי בכל חמשת מיני דגן ומידי עוברי בנטרותי שם הביאו לי כוסמין ושבולת שועל ושיפון והם מינין אחרים. וכבר בחידושים שבתחילת ס' מעשה רוקח בדף שני עמוד ב' המה בכתובים דברי הרמב"ם. בה' המינין ושם כתב הרב ז"ל דהכוסמת דומה לגרגיר חטה ושיפון דומה לשעורים וכ' שם אשר יקראו אותם בערבי ע"ש וא"כ אין להסתפק בגרא"ן עורק"ו שהוא מין דגן. ותו דהרי עושים מעשה מדור דורים בארץ הצבי ושאר עיירות להאכיל ממנו לתרנגולים בפסח. והעידו שבמערב הפנימי פשוט' להו שהוא קטנית ואופין, ממנו בפסח לאכול בלי שום שימור וחשש חמץ. והרי אפי' בעופות סגי המסורת לאכול העוף כמ"ש בי"ד סימן פ"ב ומפורש שם דמי שהוא ממקום שנוהגין איסור בעוף א' מפני שאין להם מסור' והלך למקום שיש מסורת יכול לאכלו שם ואפי' דעתו לחזור ואם יצא ממקום שיש מסורת למקום שאין להם מותר לאכלו ע"ש. והכ' כתב מקומות עושים מעשה לאכלו בפסח ולהאכילו בלי שום חשש והקבלה והמנהג עמודי ההוראה כמ"ש הרמב"ם. ולענין ברכה נראה דכשעשה ממנו תבשיל מברך בפה"א. אך בעשה ממנו פת מברך שהכל כדין הקטניות כמו שפסקו מרן ומור"ם סימן ר"ח ומבואר בב"י שם בדין הקטניות. ואע"ג דכתב רבינו יונה דטעם שמברך על פת קטניות שהכל משום שאין דרך לעשות מקטניות פת כמו מאורז ודוחן ולא דיינינן להו מזון ע"ש והכא במין זה שהוא דור"א עושין ממנו פת וכך יאכלו את לחמם הכפריים וגם מבני העיר בזמן יוקר השערים וכ"ש ברעב ומיזן זיין מ"מ אנן נקיטינן כהרי"ף והרמב"ם דפת דוחן מברך שהכל דדוק' על האורז מברך במ"מ וכמו שפסק מרן וה"ה לפת דור"א שהוא גראן טורקו יברך שהכל ובתבשיל פה"א. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורת נפלאות כי"ר:

תוכן העניינים

חיים שאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה