חיים שאל חלק ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן לד
בלשון רש"י פ' אין עומדין.
לאחר קראתי נועם ונעימות בימינו. דמצפרא כר"ך ותני גופי הלכות הוא עדינו. אהוב ונחמד החכם השלם והכולל סיני ועוקר הרים עצום הוא ורב להושיע כמה"ר משה שלום נר"ו יצרנהו כאישון עינו:
עט לפרוס סוכת ש' אמרי לה בחניכתו. גם הייתי הלילה צופה ומביט לשון רש"י פ' אין עומדין דף ל"ד דבתחילה פי' אין להם סדר דאומרה אף שלא במקומה מ"מ וממה שפי' במשנה וממ"ש בגמ' סמוך לדיבור אין להם סדר משמע להפך עד כאן דברי כת"ר. ואחזה אנכי להרב פני יהושע עמד על זה. אמנם מאי דמסיק הר' בדרך ברור ונכון דמ"ש רש"י שלא במקומה ר"ל שהפסיק ואינה סמוכה לקודמות והאריך בזה וקלסיה. וגם נאמר לי שכבר קדמו הרב סמיכת חכמים וגם הוא ז"ל השב"ח השבי"ח הדרך הזה. בתר דשקילנא עפרא מתותי כרעיהו דרבנן קדישי לא שמיע לי ולדעתי הקצרה לא תוכל האר"ש שאתו. וביותר דרש"י ז"ל אשתקי"ל מילולי' בשקל הקדש קב ונקי והכא לא דיבר קצרה ואינו מובן. ולא עוד אלא דאיכא מרבוואתא קמאי דמפרשי אין להם סדר שלא במקומה שהקדים ברכה המאוחרת לזו וכמ"ש הרי"ף וכן מצאתי לרבי' חננאל בתשובה הגאונים כ"י סי' צ"ז וגם הרשב"א בחידושיו כתב דיש גאונים סברי הכי ומאחר דרש"י ודאי ידע דאיכא מקמאי דמפרשי הכי אמאי כתב לשון זה שנטעה לפרש הפך דעתו ובשלמא אם לא היה פי' זה בעולם הו"א דסבר רש"י ליכא למטעי אבל עתה שידענו דיש מן הגאונים דסברי הכי לא הי"ל לכתוב לשון זה. וראב"ן דף מ"ה ע"א פי' נמי כר"ח ע"ש. עוד יש להרגיש על הרב פני יהושע דלשון השני דרש"י בש"ס מוכח בהדיא דמקשה הש"ס על רב אסי דאמר אין להם סדר שיאמרנה שלא במקומה כפי' ר"ח שהרי כ' מתחלה הברכה שטעה זה וממילא משתמע דגומר ממנה והלאה אלמא על סדרה צריך לחזור ולאומרה. ולשון זה פשטו ועומקו מוכח דהוא קושיא לרב אשי על פי פירוש שכתב והוא כר"ח. והוא דבר קשה דהש"ס לא מותיב אלא לרב הונא ולא העיר הרב פני יהושע על זה. ואחד החיפוש חזה הוית בס' עטרת ראש שהעיר על זה וכתב דרש"י לא גריס תיובתא דר' הונא ומפר' דמותיב לתרוייהו והש"ס מתרץ לרב הונא ורב אסי אסקיה בתיובתא ורש"י פוסק כר' הונא והת"ד. ולא נהירא לי ההדיוט חדא לאשוויי רש"י דפליג על כל הפוסקים דפסקי כרב אסי. ועוד דהני בי תרי דכתבי התוס' והרא"ש וסיעת' בשם רש"י דמפרש כפי' ר"ח והגהות אשרי ובפ' האורה דרש"י בפי' רשב"ם ליתנהו לתרוייהו דרש"י פוסק כרב הונא. ותו דמ"ש רש"י במשנה הוא כרב אסי לפי' רשב"ם. ותו דאמאי אסיק הש"ס לרב אסי בתיובתא והרי יש לתרץ בפשיטות לדעת רב אסי. וכבר עלו על לבי איזה ישובים ולא ישרו בעיני וגם האחרונים מהר"י הלוי וזולתו האריכו בזה. והנה שפתי עוד הם מדברים נזכרתי מה שראיתי זה שנים בסוף ס' קרבן נתנאל דמצא בש"ס כתוב על קלף דהגירסא בש"ס תיובתא דרב אסי לימא תיהוי תיובתא דרב הונא אמר לך רב הונא. והש"ס הזה אני ראיתיו כמ"ש במשג"ב מערכת גימ"ל ושם זכרתי הא דהרב ק"ן ע"ש ונראה שגירסא זו היתה לפני רש"י ז"ל. האמנם כפ"ז נראה דרב אסי קאי בתיובתא וצריך לפסוק כרב הונא וקשה על זה כל מה שהקשתי בסמוך על הרב עטרת ראש. ואולי י"ל דמדלא קאמר אלא תיובתא דרב אסי לחוד פי' רש"י אלא דלא חש להשיב דהתירוץ פשוט והלכה כרב אסי ולפי הרשום בזכרוני למדתי כלל זה דכשאינו אומר ב' פעמים תיובתא דהוי שואל ומשיב לאו תיובתא גמורה היא ובזה יתישב קצת. ומאי דקשיא למר בביצה דף י"ז ממתני' דשלהי מקואות כבר קדמו הרב יעב"ץ ז"ל בספריו לחם שמים ומשנה לחם והרעיש יד (ח"ב) העולם והפיץ והדיח איזה ישובי' שהשיבו לו ביד חזקה ואיני יכול ליטפל בדבריו. ואשר דרש דרש משה הסכמה על ספרו החשוב. דוד בשתים לא עלתה לו חדא דעדיין לא הגעתי לרועה צאן השדה אל צאנו. לא חכימא ולא חוזאה ידענא בנפשאי תקיף חולשאי הקטון לפי קטנו. היאמר חומ"ר ליושר"ו הושב יושר על מכונו. וספר כתב איש רבי אם יראה איש צעיר כתב עליו אונ"ו. וזאת שנית כי רבות בשנים החדלתי את דשני ואפי' ניירא בעלמא לא יעי"ר קינ"ו. ודברים ק"ו מאן דאתחזק לקדש פקיע שמיה יורה יורה ידין ידין המחדש בטובו חדשים לבקרים לפנות בקר לאיתנו. ואני תפלה יחי ויתן לו ככל אות נפשו שהשמחה במעונו. אמר יאמר העבד חיד"א ס"ט: