חיים שאל חלק ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן כט
חתימ"ה לחיים
שאלת ראובן אשר ייבם אשת אחיו ומתה בלי זש"ק ואחיו הבעל הא' נתחייב בירושה כתקנות העיר דאם מתה האשה בלי זש"ק חצי הנדוניא שדי אחיזר"י. ואחיו היבם יצא לטעון שתקנת העיר היא דוקא בבעל ולא נתבא' שם שגם היבם אשר ייבם אשת אחיו עליו תהיה תקנ' זו ומוקמינן ליה אדינא שהבעל יורש את אשתו. ויורשי האשה טוענים שהיבם נכנס במקום אחיו בכל מכל יורנו המורה ושכמ"ה:
ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת רב נהורא"י שמאיר עיני חכמים בהלכה הרב השלם בישרא"ל גדול שמו הפוסק נר"ו כמעט שעברתי רובי תורתו אני קרתי ושתיתי שתי"ה היתה נקראת מיין דכיון מיין צלילן ורואה אני העמיק הרחיב בראיות תלמודיו' כמגדל בנוי לתלפיו' וסברות ישרות והיו למאורות זו אף זו מן התוכחו"ת הוכיח במישור מכמה טעמי' שזכו יורשי האשה והיבם נכנס בחיובים שנתחיי' הבעל וארוכ"ה לו עלתה הלא בספרתו. ונוסף עוד דאיכא שבועה מהיבם בנשואי אחיו שהוא מתחייב בכל חיובי אחיו כפי מנהג המקום. ובדאיכא ספק איסורא לא משגחינן בס' ממון לומר המע"ה ואייתי בידיה ראיה על זה מחולין דף קל"ד שמנה ספיקות בגר. ומאי דמשמע מהר"ן יש לומר דבנ"ד מודה. ומה גם דיש כמה טעמים שונים. וכן מוכח מתשו' ס' גנת ורדים א"ה כלל ד' סי' י"ד וסי' ט"ו. ולקיים שפיר גזרתו רחושי מרחשן שפוותאי נפלאות מתורתו ונהניתי מיושר דעתו ובקיאותו ואולם להיותי עסוק באיזה עניני' שונים חובות שקבוע להם זמן. לא יכלתי להפסיק באמצע פרק להשתעשע ברובי תורתו. אמנם לענין דינא אנכי אהיה עם פיהו ופיו כפי ופי כפיו וזאת תורת העולה שזכו יורשי האשה במחצית הנדוניא כהלכתיה ובטעמי' של הר' הפוסק נר"ו כמו שהוכיח מהראשוני' ואחרוני' ומהש"ס ומתשובת גנת ורדים. ודע דתשובת גנת ורדים היא תשובת הרב פרח מטה אהרן ז"ל בשניות סי' ע"ז. והדין דין אמת כמ"ש הרב הפוסק נר"ו ודבריו אינם צריכי' חזוק קל וחומר מאיש שוגה ומפתי. אכן לבלתי סור מן המצוה באתי על החתום סדר אל מול פני המנורה אם אתן שנ"ת מבש"ר אתן אמר יאמר העבד מעפר דל מאשפות הצעיר וזעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט: