אור ברסלב

חיים שאל חלק ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן כו

סימן כה

שאלה. בת עשרים ושתים שנה שלא ראתה כלל ובדקו' נשים חכמניות והיא ככל הנשים ולא יש לה שום אחד מסימני איילונית ושאלו לרופאים ואמרו דעל הרוב אחר נשואיה תראה. והבת הזו עמדה ונשאת ושמרה ז"נ כדין תבעוה להנשא ותטבול רק יש שנסתפק אם תברך על הטבילה מאחר שלא ראתה כלל בכל שנותיה. יורנו המורה ושכמ"ה.

תשובה זו אינה צריכה לפנים דאעיקרא כי תקון רבנן משום אפרושי בתבעוה להנשא היינו אף שלא ראתה כלל מחשש חימוד ואחר ז"נ טובלת ומברכת וכך פשטה הוראה בישראל ודין זה הוא בין גדולה בין קטנה כשתבעוה להנשא צריכה לשמור ז"נ כמבואר בי"ד סי' קצ"ב ומילתא פסיקתא היא בין קטנה שלא ראתה כלל בין גדולה שכבר פסקה לראות צריכה לשמור ז"נ וכן כתב הר' המפורסם מהר"י עייא"ש זלה"ה בתשובות בני יהודה סי' ס"ג דדין זה דתבע וה להנשא היינו אפי' בזקנה מסולקת מן הדמים והם דברים פשוטים ושם כתב דהגם דאינה רואה דם נדה כלל יש לחוש לדם חימוד דגם זקנה יצרה אלבשה וחומדת ככל הנשים עכ"ד. ותימא עליו דהוצרך להביא ראיות לזה והדבר מפורש בהרשב"ץ ברמזי נדה שכתב בהדיא אהא דתבעוה להנשא וכן זקנה ושמעתתיה בפומיה כולי יומא דהוא מארי דאתריה. וראיתי להר"ן בחידושי נדה על דף כ' שכתב וז"ל האי דם חימוד הוא פירשו בו דם חימוד הוא וטהור והקשו על זה מדאמרינן פ' בתרא דמכילתין תבעוה להנשא ונתפייסה צריכה ז' נקיים כלומר משום דמחמדת אלמא משמע דדם חמוד טמא אלא ודאי האי דקאמר דם חימוד הוא לא לטהרו אמר כן אלא להראות חכמתו ול"נ דאפשר דאי קים לן ודאי דדם חימוד הוא טהור והאי דצריכה ז"נ משום דאגב חימוד מתעוררים דמיה ואע"פ שדם חימוד טהור אפשר שנמשך אף דם נדות עמו עכ"ל ולשיטה זו גבי זקנה שתבעוה לינשא יש לומר דאע"ג שכבר זה שנים חדל להיות לה ארח מ"מ יש לחוש לדם חימוד ואגב דם חימוד אפשר דנמשך דם נדות עמו. וה"ה בנ"ד דאע"ג דלא ראתה אפשר דיהיה לה דם חימוד ונמשך דם נדות ופשיטא דצריכה לשמור ז"נ ותטבול ותברך ככל הנשים ומעיקרא הכי תקון לספור ז"נ ולטבול ולברך והכל על הספק. אך קשה דזו פלוגתא דרבוואתא דהרמב"ם פ"ג מה' מילה פסק דאנדרוגינוס כשמלין אותו לא יברך שהוא ספק והראב"ד סבר דמברך. וא"כ נימא דלהר"מ לא תברך אם תבעוה לינשא ולא ראתה וכ"ש בנ"ד ויש אריכות דברים בראשונים ובאחרונים בסוגית במה מדליקין לרבות שינוייה"ם דאביי ורבא שם וכמה שיטות בזה ואין לנו עתה פנאי לעמוד על הענין. ולכל הדברות ולכל האמירות נראה דנ"ד לא ודמי לאנדרוגינוס ודכוותיה דהתם כשעושה המצוה הוא בספק משנ"ה סברי הרמב"ם וסיעתו שלא יברך. אמנם הכא בתבעוה לינשא מצות חכמים לשמור ז"נ מספק. וכאשר כבר קיימה גזרת חכמים וספרה לה ז"נ. מעתה ודאי אינה יכולה ליטהר עד שתטבול ואין הטבילה עתה מספק אלא ודאי עתה ששמרה ז"נ צריכה טבילה ובזה כ"ע מודו דמצות טבילה באה אח"ך ואם בספירת ז"נ היה צריך ברכה דרך משל אז לדעת הרמב"ם לא תברך מספק אבל עתה ספירת ז"נ באה מקודם. אך הטבילה היא ודאי דזו צריכה טבילה ליטהר ולכך תבעוה לינשא מס' שומרת ז"נ ואח"ך צריכה טבילה ודאי ומברכת א"נ דהכי תקון רבנן מעיקרא ז"נ וטבילה וברכה כי היכי דלא לזלזלו בה. וחזה הוית בחידושי הרשב"א לנדה בההיא דדף כ' האי דם חימוד שכתב דפירשו המפרשים דדם חימוד טהור ותמה מההיא דתבעוה להנשא ומסיק דמשמע דדם חימוד טמא ע"ש והיינו מ"ש הר"ן דפירשו והקשו. ויש להעיר אמאי הרשב"א לא משני כהר"ן דלעולם דם חימוד טהור אלא אפשר שנמשך דם נדות כמו שהבאתי דבריו לעיל וכן משמע מדברי רש"י ז"ל ביבמות דף ל"ו ועיין מה שפי' ביומא דף י"ח ובנדה דף ס"ו. ואפשר דדעת הרשב"א דאי אמרת דדם חימוד טהור זו שתבעוה ובדקה ולא מצאה כלל א"כ הויא כעין ס"ס ספק אם ראתה ואם ת"ל ראתה ולא הרגישה אפשר דלא ראתה דם נדות ובכל כי הא לא חיישינן והו"ל לרבא לומר דתבעו' להנשא תבדוק ואם לא ראתה כלל טהור' אך אם מצאה הגם דדם חימוד כשר תשמור ז"נ דשמא דם נדות יצא עם דם חימוד ואמאי קפסיק ותני דלעולם בעיא ז"נ. ועוד ראיתי להרשב"א שם שכת' אמאי דאתמר התם הוה יתיב רב עובדיה קמיה ארחי' ואמר דם חימוד הוא דארחי' ר' עובדיה דאי לא אמאי קאמר יתיב רב עובדיא ושוב לא נצטרך לומר דלעיל גריס רבה והכא רבא עכ"ד ויש להרגיש דמה הרוחנו בזה דהא אמרינן בהא דאיפרא הורמיז דשלחה לרבא שתין מיני דמא וכולהו אמרינהו ומוכח דרבא הוא דאמרינהו ובתרא לא ידעא ואסתייעא מילתא ושדר לה וכו' ובשליחות זה לא הוזכר רב עובדיה ודוחק גדול לו דאדלעיל סמיך ורב עובדיה אמרינהו נמי לשתין דמא ולכן הוצרכו התוס' לומר דלעיל גרסינן רבה. ומאי דהוקשה לו אמאי קאמר הוה יתיב רב עובדיה אפשר לומר דאיידי דבסמוך אמר ר' אלעזר דם חימוד והוה יתיב קמיה רבי אמי ור' אמי חקר לדעת אם האמת כן דהוה דם חימוד במבחן. וכלפי זה אמר גם בזה הש"ס הוה יתיב רב עובדיה קמיה לומר דרב עובדיה לא נסתפק כר' אמי אלא סבר וקביל. חוזרנו לנ"ד ולדעתי הקצרה הכלה הלזו בנ"ד תשמור ז"נ כדת הנשים ותטבול ותברך כאמה בתה והנלע"ד כתבתי וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות כיר"א

תוכן העניינים

חיים שאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה