אור ברסלב

חיים שאל חלק ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן טז

סימן טו

עמ"ש בס' חיים שאל סימן ע"א אות ה'.

שאל שאל האיש גבר חכם מחש"י עז נר"ו עמ"ש סי' ע"א אות ה' מספרי הקטן חיים שאל כי שם נאמר דפשיטא לי דאם לא קראו הפרשה בשבת שחרית לא יקראו במנחה והרי הרב משאת משה ריש ח"ג כתב בתוך דבריו דמ"ש א"ז דאם בעלו קריא' פרשה יקראוה בשבת הבא היינו בדבטיל סדרא שחרית ומנחה דאי לא הו"ל לקרותה במנחה ואמאי משהינן לשבת הבא זהת"ד וזה הפך מה שכתבתי עכ"ד.

תשובה הא"ח הא"ח רחימו דנפשין עד שאתה שואלני שהרב משאת משה אזיל בתר איפכא מאשר כתבתי בעניותי. צא ופרנס לי דברי הרב ז"ל עצמן דהוא פתח בתשוב"ה על דברי הרב עטרת זקנים דכתב דיקראו יום ג' במקום יום ב' שביטלו דבכיוצא בזה כתב הרי"ף פ' האשה על סברת רב יהודאי גאון אם איתא להא מינתא לא הוו שתקי קמאי מלאודועי וכך הורגלו בעני הוראה לנעול דלת בפני הפוסק כל שלא בא הדבר מפורש לראשונים וגם הביא מתשובת מהריב"ל ומהראנ"ח ומהרח"ש ע"ש. ואם כן איך פשיטא ליה שיקראו במנחה הפרשה כולה ומה גם אם יעלו ז' ויברכו דזהו חידוש גדול. ותו דבסמוך מייתי דהיכא דשבת שבטנו היו מחוברות דמילתא מיניהו אזדא ואין להם תקנה כנודע וענה קאי והלא הא דאם היו מחוברות הם דברי מהר"ם מינץ בתשובה סימן פ"ה והיה טעמו דאי אמרה א"ז היינו כשביטלו פרשה אחת דאז קורין אותה שבת הבאה דהכי אשכחן דזמנין קרו ב' פרשיות אבל ג' פרשיות לא אשכחן ואין להם תקנה. ומאחר שכן הוא ז"ל בעומדו על דבר זה איך קאמר דיקראו הפרשה במנחה אשר לא היו מעונם שקורין פרשה שלימה במנחה. וא"כ הרב כתב דבר והיפוכו בהעלם אחד ועדיין לחלוחית הדיו קיימת והנך רואה. לכן נראה דכונת הרב רצויה להקשות על הרב עטרת זקנים שכתב דאם ביטלו לקרות יום שני יקראו יום ג' ולדידיה דלא חש לחדש דבר מעתה אשר לא הי' מטעם דלא יהיו ג' ימים בלא תורה מקשה דיקראו יום ראשון כל הפרשה כדי שלא יהיו ג' ימים בלא תורה וכי תימא דקראו מנחת שבת. על זה קאמר דאמאי לא השלימו במנחה לדידיה דהעט"ז עושה חדשות ונא איכפת לי' הי"ל לקרות כל הפרשה במנחה. אמנם לדידיה דהרב משאת משה פשיטא דלא יקראו במנחה מטעמים שחלק הוא על דין העט"ז אי משום דהוא חידושא רבא ולא שתקי מיניה ואי משום דאם הן מחוברות בטל התמיד דלא מצינו שקורין ג' פרשיות. והא דמנחה לקרות הפרשה ולענות ז' בברכה הוא חידוש גדול יתר מלקרות ג' פרשיות כמבואר. הן אמת דבהא דכתב בפשיטות הרב משאת משה דאם הן מחוברות לא ישלים בשבת אחד מהם דברי מהר"ם מינץ חלקו עליו בהגהות מנהגים והרב אליה רבה והרב בית דוד א"ח סי' ק"ו וס"ל דאפי' שהן מחוברות יקראו בשבת הבא שנשה וכו'. ומה שתפס הרב משאת משה דברי מהר"ם מינץ להלכה ברורה היינו משום דהרב ז"ל עיניו ראו שהרב כנה"ג והרב עולת תמיד הביאו דבריו ומוכח שהם מסכימים עמו וגם הרב מגן אברהם הגם דבחצאי לבנה לו זכר דבהגמ"נ חלק משמ' דהוא ז"נ נקיט כמהר"ם מינץ ולכן הרב משאת משה כתבה בפשיטות ולא חש להגהמ"נ. והני ספרי דבי רב אליהו רבא ובית דוד נדפסו אחר פטירתו של הרב משאת משה. ומ"מ אנן בדידן שזכינו לאורם נקטינן כותייהו דמסתבר טעמייהו להשלים הפרשיות ולא לבטל שום פרשה מלקרותה וכ"כ הרב מהר"י עייאש ז"ל בס' מטה יהודה סי' רפ"ב ס"ק י"ד (וזכיתי ומצאתי בזהר הקדוש פ' ויקהל דף ר"ו ע"ב דאתמר התם וז"ל ס"ת במנחה די בעשרה פסוקי' או יותר אבל לא שלימו דפרשתא דהא שלימו דפרשתא לא הוי אלא בימינא וימינא תליא עד שעתא דמנחה עכ"ל וע"ש מתחילת הלשון ומשם באר"ה דעל דרך האמת נמי אין לקרות הפרשה שלימה במנחה עלץ לבי ודוק היטב). ולכל הדברות ולכל האמירות נ"ל דלא יקראו פרשה שלימה במנחה לתשלום מה שלא קראו בשחרית וכ"ש שלא יעלו ו' עולים ויברכו דלא אשכחן במנחה שקורין פרשה שלימה ועולין ז'. אלא קורין הפרשה בשבת הבאה כמ"ש א"ז ולא דמי למ"ש האחרונים שיקראו ג' פרשיות וכו' כאמור דהתם אי לא קרו מבטלי' מלקרות פרשה ומ"ה שרינן וגם הא מיהא דזמנין קורין ב' פרשיות ארוכות ומה לי שתים מה לי ג' והוא יום קריאת פרשה שלימה ולעלות ז' עולין משא"כ במנחה. והרי הא"ז והאגודה ומהר"י וייל ומור"ם וכל האחרונים יחד כולה עונים ואומרים דאם לא קראו פרשה שקור ן אותה לשבת הבאה וסתמא קאמרי ולא חילקו דהיכא דמצו למיקרי במנחה יקראו במנחה לא אשתמיט חד מכלהו רבנן למימר הכי וקא עסקי ותנו לקרותה בשבת הבאה. ואין לומר דהוא דבר פשוט הס כי לא להזכיר דלהשלי' הפרשה במנחה ולעלות ז' עולין בברכה הוא פשוט ומדנקטי סתמא כל להקת הרבית הרבנים ז"ל ודאי דהגם דמצו למקרי במנחה מניחין לשבת הבאה דתקנת משה רבינו הי' בשחרית כמ"ש הרמב"ם פי"ב דתפלה מרן בכ"מ שם. ובפרט מימות עזרא ואילך קבלו תקנתו לקרות ג' במנחה וכן ראוי לעשות לקרות הפרשה בשחרית שבת הבאה. ומכאן מודעא כי יותר ממה שקריתי לפניכם אנכי עמרתי בשקלא וטריא וחיקור דין. אלא שהוצרכתי להפסיק באמצע פרק לענין אחר וגם עת לחשו"ת מיחושים כמו חלאי"ם דין גרמ"א דלא אריכ"נא מגיתא כל אשר היה ברוח אתי וה' יזכני לעסוק בתורתו תורת אמת על דבר אמת כי"ר.

תוכן העניינים

חיים שאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה