אור ברסלב

חיים שאל חלק א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן פד

סימן פג

רני רני השיט' תפרח ותגל. בדין מי שאין לו קרקע אי חייב בק"פ ולעלות לרגל.

לדוד בשנות"ו במשנ' למלך להרב גאון עוזנו מהר"י רוזאנים זלה"ה חוזה דוד בריש הלכות ק"פ שהביא דברי התוס' ריש פסחים סוף דף ג' שכתבו וריב"ב שלא עלה לרגל י"ל שלא הי"ל קרקע או זקן הי' שאינו יכול להלך ברגליו דפטור מפסח כמו מראיה א"נ נציבין ח"ל היא עכ"ל ועל דבריהם אריה שאג הרב מש"ל וכ' וז"ל ולא ידעתי הא היכא רמיזא דהני פטירי מפסח וכו' עוד כתבו א"נ נציבין ח"ל ולא ידעתי מה הועיל היותו ח"ל וכו' עיין בדברי קדשו באורך וכבר בענין זה דשו ביה רבים בתור' איידי דחביבא עלייהו אוריתיה כשרה דהרב ז"ל. ואולם עתה מקרוב אתא שמשא ועלה בכב"ש מזבח הדפוס חדש ממש ס' מרכבת המשנ' להגאון מהר"ש זלה"ה ומידי עוברי אלא חזיתי' ריש ה' ק"פ שכ' על הרב מש"ל וז"ל ובמ"כ שגה בכונת התוס' דמ"ש דפטור מפסח כמו מראיה הוא מוסב רק על זקן שאינו יכול להלך ברגליו וכמש"ר דין חולה ברגליו פ"ה דין ט' מהירושלמי אבל מי שאין לו קרקע ודאי חייב בפסח ואפילו בראיה חייב אם עלה אלא דפטור לעלות וכן מה שתירצו התוס' א"נ נציבין ח"ל נמי כונתם דא"כ לא הי' לו קרקע ופטור לעלות וזה ברור עכ"ל ועמו הסליח' דודאי כונת התוס' שכתבו דלא הי"ל קרקע הוא דפטור גם מפסח כמו ראיה דאלת"ה אמאי לא עלה לעשות פסח ומאי אהני פטור מראיה אם נאמר דבפסח חייב משום ק"פ דתיקשי אמאי לא עלה ריב"ב בעבור פסח אלא ודאי כונתם באומרם דפטור מפסח כמו ראיה היינו על תרוייהו בין אאין לו קרקע בין אזקן והוא ז"ל שסיים אלא דפטו' לעלות משמע דכונת' דפטו' לעלות אף לפסח וא"כ הי"ל להניח דברי התוס' כפשטן ועל זה ק"ל להרב מש"ל דמנ"ל דפטור לעלות לק"פ דילמא דוקא בעצרת וחג מפטר מראי' אבל בפסח חייב מטעם ק"פ ועל זה לא תירץ כלום. ומ"ש דמה שתירצו דנציבין ח"ל כונתם דאין לו קרקע וכו' לא משמע הכי מדברי התוס'. גם בפסקי התוס' כתוב וז"ל אין לו קרקע או זקן או בח"ל פטור מראיה עכ"ל הרי דנקטי תרוייהו אין לו קרקע וח"ל ומדברי פסקי תוס' משמע דכי אשכחן פיטורא בראי' ממילא דפטור מפסח ומשו"ה לא הוזכר בפסקי התוס' פסח. וכן ראיתי להרב אור חדש שיטת פסחים דמסיק הכי בכונת התוס'. ושם ובס' שאלת יעבץ סימן קכ"ז ובס' בני יהוד' דף כ"ו וכ"ז האריכו מאד ואיני מופנ' לעיין בדבריהם אבל אגב ריהטא ראיתי שהרב שאלת יעבץ והרב אור חדש הזכירו דה"ט דבן דורתאי שפירש וישב בדרום כדי שלא להתחייב בק"פ כמ"ש בפסחים דף עיין. ושמעתי מי שדח' דאין להביא ראיה מזה כמ"ש רב אשי אטו טעמא דפרושים וכ' בס' סדר הדורות ונרא' שהי' צדוקי עיין שם. ואני או' דהרב סדר הדורות עמו הסליח' דאף על גב דלא טוב עשה להבדל מהחכמים לא בשביל זה נתנה רשות לו' ח"ו דצדוקי הי' ושרי ליה מריה. והראי' היא מהש"ס דשאל מ"מ דבן דורתאי בשם רב ואע"ג דרב אשי אמר עלה ואנן טעמא דפרושים וכו' מ"מ לרב דשאל והשיב בטעמו אמאי לא שאל מאי אהניא ליה שהפליג למקום רחוק שלא יתחייב בק"פ והלא זה אין מועיל לו להרחיק נדוד וחייב להשתדל באופן שיוכל לעשות הפסח אלמא דבהא סבר רב והש"ס דכיוון לדין דפטור מפסח. והרב אור חדש הביא ראיה ממתני' דסוף חלה יוסף הכהן העל' בניו ובני ביתו לעשות פסח קטן בירושלים והוכיח מפירוש רע"ם דבני ח"ל פטורים מפסח וחייבים בראי' ע"ש ואנכי לא ידעתי מהיכא פשיטא ליה דיוסף הכהן הי' בח"ל ודילמא הי' דר בא"י וכל הקפידא היא דאין חייבים בפסח שני ולא יקבע הדבר חובה ואפילו דר בא"י וזה ברור ועמ"ש הרב שדה יהושע בשם הרב מהרש"ס ודוק ועיין מאי דכתיבנא בעניותין בספרי הקטן שער יוסף דף י"ד ע"ג ובקונט' אחורי תרעא שהם הגהות על ספרי הנז' בס"ד.

תוכן העניינים

חיים שאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה