חיים שאל חלק א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן מב
לשון הרא"ש פ' הגוזל
נשאל נשאל דוד ממעלת הרב הכולל כמה"ר מסעוד בונאן נר"ו אחוה דעי בהבנת לשון הרא"ש פ' הגוזל בענין אומן קונה בשבח כלי שהוא קשה ההבנה.
תשובה אדוני שאל מילתא דאתי' בספרן של צדיקים וספרין פתיחו נקבצו דיו"ת. ומה מני אשא דעי בהאי לישנא חפרוה שרים עשר"ו במילין עירו"ב פרשיו"ת. ואולם הדבר יצא מפי המלך לית ליה פטר"י על כן באתי דרך קצרה די"ו לכתוב ב' אותיות. בס"ד.
ואען ואומר דחזיתיה להגאון מהר"ש בשפתי כהן ח"מ סימן ש"ו עמד בזה ומריש הוה אמינא כי מ"ש הרב ש"ך ס"ק ג' דהרא"ש מספקא ליה ומדברי הטור כאן וברמזים נראה דדעת הרא"ש דאין אומן קונה בשבח כלי ואין זה מוכרח אלא ספוקי מספקא ליה להרא"ש עכ"ד אשתמיטיתי' תשובת הרא"ש כלל י"ב סימן ו' שכתב בהדיא דקי"ל אין אומן קונה בשבח כלי. ואפי' תימא דלענין ממון דוקא אמרה הרא"ש וכמ"ש הרב מהר"ש הלוי ח"מ סימן ד' מ"מ הטור דקאי הכא לענין ממונא יפה כתב דאין אומן קונה בשבח כלי מסכים הולך ברא לגבי אבא כמ"ש בהדיא בתשובה הנזכר. וצופה הייתי מ"ש הרב ש"ך בהאי לישנא דהרא"ש דפ' הגוזל דבדיק לן מר ודחה באמת הבנין דברי הרב מעדני מלך הלא בספרתו אין צורך להעתיק דבריו ע"ש באורך ועתה אמת אגיד כי לי ההדיוט פירוש הרב ש"ך בדברי הרא"ש בכתבן דחיק ואתי מרחיק. כל קבל דנא מ"ש הרב מעדני מלך דכונת הרא"ש דאינה ראיה די"ל דפלוגתייהו בישנה לשכירו' כלומר באופן דלא שייך דין אומן קונה בשבח כלי דהוא שכיר יום. הוא היותר נכון בכונת הרא"ש מכל הדרכים דאמור רבנן דאיכא למימר דכגון זו פשיטא טובא להרא"ש דלא שייך אומן קב"כ אלא בקבלנות ולא הוצרך לפרש. והכי תרגמוה הרב מהר"ש הלוי בתשובה הנזכר והרב שער אפרים סימן קל"ה.
הן אמת דיש להרגי' כפי דרך זה דאם כן אזדא לה דחייתו לראית הרי"ף. וכבר הוו בה רבנן. והרב שער אפרים תריץ יתיב דהרא"ש זיל הכא קא מדחי לה דלראית הרי"ף יד הדוחה נטויה דדין קונה בשבח כלי איתיה נמי בשכיר יום. ואם באנו להביא ראי' מהברייתא עצמה כמ"ש הרא"ש דחינן איפכא דדין קונה בשבח כלי ליתיה אלא בקבלנו' והכא איירי בשכיר יום זהו תורף דבריו ז"ל עיין בספרו הבהיר באורך. ואנכי איש צעיר לא נהירא לי חדא דדברי רש"י בקדושין דף מ"ח דמחלק בין שכיר יום לקבלן טעמן ונימוקן עמן ודבריו הם תלמוד ערוך במציעא דף קי"ב וקמא דף צ"ט דאוקימנא ברייתא דטלת למ"ד אומן קונה בשבח כלי כדאמר כל בטשא במעתא אלמא אף למ"ד אקב"ך בשכיר יום אינו קונה בשבח כלי וא"כ היכי דחי הרא"ש לראית הרי"ף במונח דאף בשכיר יום קונה בשבח כלי. ותו מאי קשיתיה על הרי"ף הלא הרי"ף סבר כרש"י אטו משום דהרא"ש מספק' לי' אי בשכיר יום קב"ך דוחה הי' אבא ראית הרי"ף. ותו דבשלמא אי אמרת דדין רש"י פשוט מאד כדאמרן הנה מקום לפרש סוף דברי הרא"ש כמ"ש ומיהו וכו' בזה ולא הוצרך לפרש אמנם השתא דאמרת דמספקא לי' להרא"ש הא דרש"י וזיל הכא קא מדחי הי' צריך הרא"ש לפרש דבריו ולא לסתום כל כך בלא שום רמז דכל כי הא צריך לאודועי ואין אלו אלא דברי נביאות. ברם אפשר ליישב דרך הנז' של הרב מעדני מלך ודעמיה דכונת הרא"ש דאין ראית הרי"ף ראי' מרבא דלשיטת מ"ד כתנאי ומאן דדחי דמוקמו לה בקבלנות משני רבא ולפי שטתם אי אפשר לומר בענין אחר כמ"ש התוספות לענין ישנה לשכירות. אמנם לראית הרא"ש שהיא מגופא דברייתא דחי שפיר דלאו ראי' דאיכא לאוקומי בשכיר יום. ואחרי כתבי ראיתי דכבר קדמוני רבנן הרב מהר"ש יונה בתשו' סוף סי' ס"ה והרב מהר"ם יצחקי בס' אור יקרות בחידושי קמא ע"ש:
ועוד אפשר לומר דהגם דמילת' דפשיטא היא דבשכיר יום אין אומן קונה בשבח כלי מ"מ יש פני"ם הנראין לומר דלשון הברייי' דקתני עשה לי שיריים וכו' מוכח דאיירי בקבלן וכן ראיתי שכתב הרב מהרש"א בחידושי הלכות בקדושין ע"ש. והיינו טעמא דכתב הרא"ש דאין ראית הרי"ף ראי' דאיכא למימר דמשמע לי' לרבא דברייתא מיירי בקבלנות ממאי דקתני עשה לי שיריים ומאחר שכן לא מצי למימר דכ"ע אומן קונה בשבח כלי וא"כ אין ראי' ממאי דקאמר דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי. זיל לאידך גיסא דאם באים אנו לדון מהברייתא וכמו שהביא ראי' הוא ז"ל יש לדחות דלעולם הברייתא מיירי בשכיר יום ולא תדוק מלשון עשה לי שיריים ולא שייך בזה אומן קונה בשבח כלי אבל בעלמא כ"ע סברי אומן קונה בשבח כלי. ומה שפירש עוד הרב שער אפרים בדברי הרא"ש דכונתו ומיהו לאו ראי' היא על ראיתו מהתוספות לדחות ראית הרי"ף והאריך בזה ע"ש באורך המעיין יראה בעיניו ולבבו יבין דאין דבריו בזה מחוורין עם נשיקת הרצפה. וע"ש הרב שפתי כהן דמ"ש הטור ומרן סימן של"ט דבקבלנות עובר משום בל תלין מיירי בשכרו לבטשי ודלא כמ"ש רש"ל והסמ"ע דטעמא דאין אומן קונה בשבח כלי ע"ש לא נהירא דסתמא קאמרי ולא מדכרי דשכרו לבטשי. והיותר נראה דכונת הטור ומרן כמ"ש מהרש"ל והרב סמ"ע דטעמא משום דאין אומן קב"כ וכמ"ש בהדיא בסימן ש"ו. וכן הוא דעת הסמ"ג לאוין קפ"א וכמ"ש מהרש"ל בתשובה הנזכר בתחילת דברינו. והיא בח"מ סי' ד' ודלא כמ"ש הרב שלטי הגבורים פ' הגוזל. והנלע"ד כתבתי וער ניהו רבא את אשר יבחר בו יקריב אליו: