חיים עד העולם· רבי יעקב חיים סופר
סיום למסכת זבחים
ת"ר מנין לעשות זמן (להיות נפסל בנותר) בבמה קטנה כבמה גדולה. דהא אמרה תורה לן (היינו נותר) ישרף ויוצא ישרף מה יוצא כשר בבמה אף לן כשר בבמה, ולאו ק"ו הוא מעופות (בתמיה) מה עופות שאין המום פוסל בהן זמן פוסל בהן, קדשי במה קטנה שהמום פוסל בהן אינו די שזמן פוסל בהן, מה לעופות שכן אין הזר כשר בהן, תאמר בבמה קטנה שהזר כשר בה לא יהא זמן פוסל בה, ת"ל וזאת תורת זבח השלמים לעשות זמן במה קטנה כזמן במה גדולה ע"כ. ור"ל מדלא אמר וזאת תורת זבח השלמים כמ"ש לעיל בההיא פרשה וזאת תורת האשם וזאת תורת החטאת אלא הוסיף לומר תורת זבח השלמים לומר תורה אחת לכל זבח שלמים ואפי' הקרבים בבמה קטנה שהיא במת יחיד:
אמנם י"ל דברי הברייתא דלמה בתחלה הביא ראייה מיוצא דלן כשר בבמה ב וחזר להביא ק"ו מעופות דלן אסור בבמא וסתר אותו הק"ו וחזר להביא מהפסוק דפוסל בבמה ולמה לא הביא תחלה מהפסוק שהזמן פוסל בבמה כיון שיודע הפסוק. ועוד כיון שאמר לעיל (קי"ב ע"ב) באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר א"כ למה שקיל וטרי בדבר שכבר עבר:
והנה לקושיא ראשונה י"ל דהא שלא הביא הפסוק מתחלה שהזמן פוסל בבמה משום שהייתי אומר דזה לא צריכא קרא דמהיכא תיתי דמותר כדי שיצטרך קרא למימר דאסור. וע"כ הביא תחלה ראיה מיוצא דזמן כשר בבמה. וחזר להביא ק"ו מעופות וסתר אותו לומר שגם מזה משמע דזמן כשר בבמה, ואח"כ הביא הפסוק דזמן פוסל בבמה לומר בשביל כך הוצרך קרא ללמד דזמן פוסל בבמה לפי שאם לא היה קרא הייתי אומר זמן כשר בבמה. וזה מדוקדק מדברי הברייתא שאחר שאמר מנין לעשות זמן בבמה קטנה כבמה גדולה, תיכף אמר דהא אמרה תורה וכו' לומר דלמה הוצרכתי לומר מנין משום דיש סברה להתיר:
וקושיא שנייה שהקשינו דלמה שקיל וטרי בדבר שכבר עבר. י"ל ע"פ מ"ש (מ"ה לעיל ע"א) שחיטת קדשים לא לתני הלכתא למשיחא היא אלא דרוש וקבל שכר יעו"ש וא"כ הכא נמי דשקיל וטרי בדבר שכבר עבר משום דרוש וקבל שכר. וכן פירש"י ז"ל בחולין (י"ז ע"א) על מה דבעי ר' ירמיה אברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהן לארץ אם מותר באכילה, ופירש"י ז"ל דרוש וקבל שכר הוא שצריכין אנו לעמוד על האמת אעפ"י שכבר עבר עכ"ל:
והא דהתחיל מסכתא זו באות כ' וסיים באות ה' לפי שהכ"ף מורה על הכניעה להיות האדם כפוף ונכנע לפני קונו, וה' רומז על התשו' כמ"ש במס' מנחות (כ"ט ע"ב) ומ"ט תליא כרעיה דאי הדר בתשו' מעיילי ליה יעו"ש. וע"כ בא לרמוז במסכתא זו שהיא מסכת זבחים לומר כי לא עיקר הוא הזבח אלא העיקר הוא הכניעה והתשו' וגם בא לרמוז על זה"ז שלא יש זבחים שאין מתכפר לאדם כ"א ע"י הכניעה והתשו' וגם אותיות כ' וה' אם תצרפם יחד יהיו תיבת כה ותיבת כה רומזת אל הברכה כמ"ש כה תברכו את בני ישראל ולרמוז כי מי שהוא כפוף ונכנע יזכה לקבל הברכה שנאמר וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום:
הדרן עלך פרת חטאת וסליקא לה מסכת זבחים. לפי שבזה"ז אין לנו לא אפר הפרה ולא מקדש להקריב בו זבחים וא"כ יבא האדם לומר למה נלמוד מסכת זבחים דלא שייכה בזה"ז נלמוד מסכתא אחרת דשייכא בזה"ז. לזה אמר הדרן עלך פרת חטאת ר"ל תיכף חוזרים עלך לעשות פרת חטאת דכתיב היום אם בקולו תשמעו ואפשר שיבא המשיח היום וצריך לעשות פרת חטאת כמ"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואז וסליקא לה מסכת זבחים ר"ל תעלה לה גם מסכת זבחים כי לעתיד יעשו ג"כ זבחים כמ"ש בס' יחזקאל וא"כ צריך ללמוד כדי לעשות בביאת הגואל:
ועוד י"ל ע"פ מ"ש ז"ל במס' מגילה (ל א ע"ב) אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה. אמר כלו לאו אמר לפניו רבש"ע במה אדע אמר לו קחה לי עגלה משולשת וגו' אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבמה"ק קיים בזמן שאין בהמ"ק קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר הקרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם ע"כ. וז"ש הדרן עלך פרת חטאת ר"ל תמיד חוזרין עלך ללמוד דיני פרת חטאת וא"ת למה לנו ללמוד בהז"ז כיון דלא שייכי. לזה אמר וסליקא לה מסכת זבחים ר"ל דזה הלימוד עולה כאילו הקרבנו זבחים: