אור ברסלב
חיים בריאים כהלכה שער, המלצות והקדמות › מבוא

חיים בריאים כהלכה

שער, המלצות והקדמות · מבוא

הקדמה

"הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא..."

במילים אלו של הרמב"ם פותח מחבר הספר קצור שולחן ערוך את סימן ל"ב, בו הוא עוסק בהנהגת הבריאות של האדם. חיבור זה המוגש לפניכם, עוסק בכללי שמירת הגוף על פי הטבע אותם הגדיר הרמב"ם והובאו בספר קיצור שולחן ערוך (קצש"ע) כ"דרכי השם".

קורא יקר!

אם תרצה, חיבור זה עומד להיות המרתק ביותר אותו קראת מעודך. מדוע "מרתק"? משום שהוא לא מספר על חיים של אחרים. הוא מספר עליך! הוא מציג בפניך את החשוב לך מכל בחייך - את שמירת גופך ונפשך. מדוע "אם תרצה"? משום שישנם שהציצו ולא רצו להיחשף לחומר. חששו שהוא יחייב אותם לשנות מהרגלי חייהם. אם תצליח לסיים מבוא זה בשלמותו, יש סיכוי רציני שתפיק הנאה מהחיבור כולו. אם גם זה קשה לך - אל תתייאש. חכה לשעת כושר טובה יותר. אולי זה יקרה כעבור זמן, אבל אני מאמין שלבסוף זה יקרה.

אינני יודע באיזה גיל בחייך פוגש אותך חיבורי זה. אם אתה מתחת לגיל 30, סביר שתתייחס אליו בסלחנות. אם אתה מתחת לגיל 40, יתכן שתתייחס אליו בחשדנות. מעל גיל 40, אני מאמין שתתיחס ברצינות. אך כדאי שתפנים, ככל שתקדים ליישם את הדברים, כך תגיע טוב יותר לגיל מבוגר יותר. הלואי שתדריך גם את ילדיך בנושא שמירת הבריאות, בכל גיל שהם.

החיים כחשבון בנק

החיים מנוהלים באופן זהה ומקביל לחשבון בנק. לכל אדם - חשבון נפרד. עם בואך בשעה טובה לאויר העולם, אתה 'מפקיד' ב'בנק החיים', את הנתונים שהבורא יתברך שמו, נתן לך. הבורא הוא גם 'מנהל הבנק' שלפעמים מאשר 'חריגות'. אבל זה כבר נושא, הקשור לתפילה, תורה, זכויות, ולכל המהלך הרוחני של חיינו. ספר זה מתכוון לעסוק בהתנהלות הטבעית של ה'בנק', וכפי שתראה להלן, התורה עצמה מצווה עלינו להתייחס אל 'בנק החיים', על פי כללי הטבע שבידינו ולא לחרוג מהם.

החשבון העומד לזכותנו עם בואנו לאויר העולם, הוא מה שכתוב במדרש תנחומא פרשת פקודי פרק ג'. שטרם יצירת האדם גוזר הקדוש ברוך הוא עליו אם חלש יהיה או גבור, אם זכר אם נקבה, אם עשיר אם עני, אם נאה אם מכוער, אם ארוך אם גוץ וכן גוזר על כל קורותיו.

יתרות זכות ויתרות חובה

מכאן ואילך, אנחנו מבצעים פעולות בעצמנו. לכל אדם יש 'כספומט' משלו. אינך זקוק לאישור של פקידים, יועצים וכד'. אתה המחליט אם 'למשוך' או 'להפקיד'. כפי שתווכח להלן, אותן פעולות שאתה מבצע, יכולות להפוך מפעולות 'משיכה' לפעולות 'הפקדה' ולהיפך.

ניקח לדוגמא את נושא המזון. זו פעולה הכרחית, יום יומית, שלש או ארבע פעמים ביום, כל ימי חייך. אכלת מזון בריא ומזין? עשית פעולת 'הפקדה'! בחרת לאכול ג'אנק? (אוכל 'ריק' ופסול) זו פעולת 'משיכה'! הגוף יצטרך 'לכסות' את ה'משיכה', ע"י דלדול המאגרים איתם נולדת. עד גיל 30, מאגריך צעירים וחזקים, ו'משיכותיך' עדיין מועטות. (זו הסיבה להנחה שכתבתי לעיל, שאם הנך מתחת לגיל זה, יתכן שלא תמהר לקרוא את הכתוב כאן, באשר שום דבר רציני עדיין לא מציק לך ברוך השם). מגיל 40 ואילך, המאגרים מתדלדלים וה'משיכות' מתרבות. מגיל זה ואילך, רוב בני אדם מרגישים את תוצאות הנהגתם השגויה, הבאה לידי ביטוי אצל כל אחד באופן שונה כפי מבנה גופו וחוזקו, וכפי התורשה שהוא מביא עמו.

עצתי אליך, גם אם אתה צעיר, אל תדחה את ההזדמנות המושטת לך בזה, להציץ פנימה אל תוכך, ולקרוא את ההוראות הנכונות לתפעול המערכת שלך. חשוב שתזכור דבר אחד. רוב המחלות אינן קופצות על האדם פתאום וללא הודעה מוקדמת. מדובר במערכת 'משיכות' לא מאוזנת על פני שנים. אלא מאי? כשחשבון הבנק שלך מראה על חובה של אלף שקל, אף אחד לא מתרגש. לא אתה ולא המנהל. אלפים - כנ"ל. לאט אבל בטוח מתחילה החובה לזחול כלפי מעלה, עד שיום אחד, כאשר אתה כבר מצוי באזור העשרות או מאות אלפים חובה, מצלצל הטלפון והמנהל על הקו. זו התראה אחרונה לפני ניתוק! אתה מזדעק ומתחנן ותמה וכועס, אבל עכשיו זה מאוחר מדי. משכת ומשכת ולא שמת לב, מה לעשות?

כך בדומה, עם בריאות האדם. אלא שכאן התוצאות דרמטיות וקריטיות הרבה יותר. כאן לא מדובר על הכסף לחיים אלא על החיים עצמם. לכן אני קורא לך כידיד ואומר: למד מנסיונם של אחרים והצל עצמך בזמן!

חשבון בנק יהודי

מעבר ל'עצה טובה', לך כיהודי מאמין יש כאן גם חיוב של "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". (דברים ד ט"ו), על פי התורה גופך איננו רכושך הפרטי. אינך יכול לעשות בו ככל העולה על רוחך. הוא ניתן לך כפקדון מאת הבורא, ולפקדון צורפו הוראות טיפול ושימור, חלקם בתורה שבכתב וחלקם בתורה שבעל פה, מפי חכמינו שבכל הדורות.

למרות שאנחנו מאמינים, דומה שאיננו מבינים, עד היכן הדברים מגיעים. להמחשה אשתמש בדוגמא, שיסודה בדברי החפץ חיים (יובאו להלן בפרק א'), ובמעבר יבוק (יובאו להלן בפרק ב') ובדברי הרב הירש (יובאו להלן בפרק א') ובספר חרדים (יובאו דבריו בסוף פרק ה'):

יתכן שבבוא יומך, כשתגיע לפני בית דין של מעלה, יטענו שם שחסרות לך שנים אחדות, אולי אפילו עשרות, של אי הנחת תפילין, אי שמירת שבת, אי ישיבה בסוכה וכו' וכו'. אתה תתמה ותזעק: "היתכן? מתי ארע כדבר הזה"?! "כן!" יאמרו לך "לו היית שומר על בריאותך, היו לך עוד שנות חיים בעולם הזה, ובאותן שנים, מי יודע כמה מצוות יכולת לעשות ולא עשית..." ראה עד היכן התביעה מגעת.

אשר על כן - קורא יקר - חיבור זה המונח לפניך ערוך כך שיעזור לך ללכת בדרכי הראשונים, ועל פי עקרונותיהם, בהתאמת דבריהם לרפואה בת זמננו ולנתונים שהתחדשו מאז ועד דורנו, בכדי שתוכל בעזרת השם להיות בריא ולהאריך ימים.

ראשית דבר, נפנה אל משנתו של רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל, שהוראותיו הם נר לרגלנו, וזכינו שנתן לנו משנה שלמה סדורה בהנהגות הבריאות.

רפואה מונעת מיסודו של הרמב"ם

"הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא שהרי אי אפשר שיבין או ידע והוא חולה, צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברים המחלימים..." (רמב"ם הלכות דעות ד' א')

במלים אלו פותח הרמב"ם את הלכות הנהגת הבריאות שבהלכות דעות, בהם נתן לנו דרך חיים מלאה, לשמירה על הבריאות בדרך של רפואה מונעת המבוססת בעיקרה על התזונה הנכונה מכיון שידע שתהליכי מחלות בגופנו אינם תהליכים דרמטיים, המתרחשים לפתע פתאום, אלא תוצאה של שנות התנהגות לא נכונה, ובראש ובראשונה בנושאי מזון.

"כרופא בקי, שכל זמן שיוכל לרפא במזונות, לא ירפא ברפואות".

(הרמב"ם באמצע הקדמתו לפירושו לסדר זרעים)

מטוב הנהגת מלאכת הרפואה שכל זמן שיוכל הרופא לרפא בדברים מזוניים לא ישתדל לרפאו בדברים רפואיים." (המאירי בהקדמתו לפירוש התלמוד)

בא וראה את לשונו הזהב, בפרק ד' הלכה כ':

"כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות ואינו צריך לרופא ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו".

משהגענו למשפט מופלא זה ברמב"ם, ובתוכו שלשת מילות השיא שלולא נכתבו לא היינו מאמינים ששייך להתבטא כך "אני ערב לו" אבקש ברשותכם להרחיב מעט, כראוי לדבריהם וללשונם של הראשונים.

הרמב"ם ערב לנו

כמה כסף היינו נותנים לרופא שהיה מבטיח לנו שיטה יחודית שהוא פיתח, ועל פיה נהיה בריאים כל ימינו?! כמה אלפי ק"מ היינו מוכנים לנסוע, כדי להגיע אל אותו רופא?! כמה חודשים ושנים היינו מוכנים להמתין ליד פתח ביתו, עד שיקבל אותנו ויבטיח לנו בריאות על פי שיטתו?! והנה שיטת רפואה זו נמצאת אצל כל אחד בתוך ביתו. רק לגשת לארון הספרים ולהוציא את 'הלכות דעות' שבספר ה'יד החזקה' של הרמב"ם, לפתוח, לקרוא וליישם. היית מאמין שלא תשים לבך להבטחה ברורה כזו? אין זאת אלא שלא התבוננת עד היום בדברים אלו כראוי, ובעיקר משום שלא ידעת כיצד ליישם אותם בזמנינו הלכה למעשה. זו אחת ממטרות חיבור זה.

שלא תעלה על מחשבתך לרגע, שהרמב"ם נקט כאן לשון הגזמה או הפלגה חלילה. ראשית, אין זה מדרכו של הרמב"ם. די שנזכור עד כמה אנחנו מדייקים ומתייגעים על כל מילה ברמב"ם. ובכן, גם זה רמב"ם! כן, זהו אותו רמב"ם ואותו 'יד החזקה', אשר כל הנכתב בו הוא הלכה למעשה. שים לב עד כמה הדברים חשובים להרמב"ם שמצא לנכון להקדיש להלכות הנהגת הבריאות קרוב לשני פרקים! זאת ועוד, להלכות לשון הרע החמורות, אשר גאולת עם ישראל תלויה בהם ובשמירתם, כפי שיסד לנו החפץ חיים זיע"א, הקדיש הרמב"ם חצי פרק, ולהלכות הנהגת הבריאות קרוב לשני פרקים! יתר על כן, הרמב"ם לא הסתפק באמירה כללית "שאינו בא לידי חולי לעולם", אלא אף הוסיף לפרט "עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא, ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו". כלומר, ערבות מפורטת.

בכל ספר ה'יד החזקה' לא מצאנו שהרמב"ם כותב "אני ערב לך", והנה כאן הרמב"ם מחייב את עצמו להיות ערב עבור כלל ישראל ולדורי דורות!

למעשה, דבריו של הרמב"ם מבהילים למתבונן. אינני רוצה למנות כאן את המחלות הידועות לנו כיום. החל מהמחלה הידועה וכלה במחלות שונות ומשונות המביאות סבל רב שנים לאלו שחולים בהן ל"ע והוקמו עבורן מחלקות מיוחדות.. על הכל כותב הרמב"ם "אני ערב לו", וזהו 'פסק' של הרמב"ם, כמו בכל דבר אחר בספרו. מה ראה הרמב"ם להכניס עצמו לערבות זאת? הלא דבר הוא!

זאת מכיון שהרמב"ם היה בטוח שאדם ההולך בדרכים אלו יהיה בריא ויוכל לעבוד את ה' כראוי! ומרוב אהבתו של הרמב"ם לכל אחד ואחד מישראל פונה הוא לכל יהודי ויהודי ואומר לו: אנא הרחק עצמך מהדברים המאבדים את גופך והנהג את עצמך בדברים המברים ומחלימים את גופך ואני מתנדב להיות לך ערב לכל ימי חייך שלא יהיה לך צורך לדעת היכן ממוקם בית חולים. תהיה בריא כל ימי חייך. כיצד? אם תלך לפי הדרכים שהורינו!

ואף שהרמב"ם הוציא מהערבות שלשה מצבים: א. אם היה גופו רע מתחילת ברייתו. ב. אם היה רגיל במנהג מן המנהגות הרעים מתחילת מולדתו. ג. אם תבוא מכת דבר או מכת בצורת לעולם, והורה למי שהוא חולה או שנהג מנהג רע שנים רבות שעליו לנהוג על פי ספרי הרפואות כפי שיורהו הרופא, מכל מקום מזהיר הרמב"ם ואומר: "אחד הבריא ואחד החולה אין ראוי לו לזוז מכל הדרכים שאמרנו בפרק זה שכל אחד מהם לאחרית טובה הוא מביא".

בעקבות הרמב"ם כתב בעל הספר 'קיצור שלחן ערוך' את סימן ל"ב שכותרתו: "שמירת הגוף על פי הטבע" (והעתקתי את רובו בפרק ג').

עשרים ושבע הלכות ישנן בסימן זה, ולמעט שלשת ההלכות האחרונות העוסקות באויר ובאור, כל שאר ההלכות עוסקות במזון! גם כאשר בסוף הסימן הוא מדבר על תכונות נפש, כמו: שמחה, דאגה, כעס ופחד, הוא כורך אותם בהשפעה שיש לתכונות אלו על עכול המזון, וכך הוא מסכם את הדברים, "רוב בריאות הגוף וחולשתו תלוי בעכול המאכל, אם מתעכל בדרך קל וטוב, אז האדם בריא. אבל אם מתקלקל העיכול, אז נחלש האדם ויכול לבוא לידי סכנה חס ושלום".

אם נתבונן בדברי הרמב"ם והקצשו"ע ביתר פירוט, נמצא שעיכול המזון הוא אחד המדדים היותר חשובים לבריאות האדם. הן כמבחן למצבו הבריאותי והן כסיבה למצבו זה. עצירות למשל, נחשבת לגורמת מחלות ולצרה שצריך לחפש דרך להיחלץ ממנה. ברור שהמוקד הראשון אליו צריך לפנות, הוא סוג המזון, כמות המזון ואופן הכנסתו לגופנו.

לכן גם תמצא שרוב ספרי מדבר על המזון ועיכולו הנכון, כאשר נושא הפעילות הגופנית תופס מקום קטן יחסית. מכיון שפעילות גופנית וככל שתהיה לא תעזור ללא עיכול נכון על כל פרטיו. והפעילות הגופנית שלפני האוכל רק תומכת בעיכול.

כאן המקום להעיר בענין מה שכתב הקיצור שלחן ערוך בסימן ל"ב סעיף ח' וזה לשונו: "...אמרו הרופאים כי המאכל שהאדם רגיל בו אינו מזיק לו, ואפילו הוא מאכל רע, כי ההרגל נעשה טבע, ובלבד שלא ימלא בו כרסו". ודאי שאין כוונתו במה שכתב "מאכל רע" לכל אותם מוצרי מזון תעשייתיים המזיקים, כגון סוכר, מלח, צבעי מאכל, חומרים משמרים, זרחות, חנקות, פוספטים ועוד מזיקים רבים אשר בזמנו לא עלה בדעתו שיהיו דברים כאלה, אלא כוונתו על המאכלים הרעים שכתב בסעיף י"ד כדוגמת "בשר שוורים גדולים" או "לחם שעורים", ועל כגון אלו הביא את דברי הרופאים.

יתר על כן, נראה שדעת הרמב"ם אינה מסכימה לדעת אותם הרופאים. שכן בהלכה י"ד הציב שלושה תנאים למי שאכל מאכלות רעים שלא יחלה. א' - שיתעמל וייגע הרבה. ב' - שלא יהיה שבע. ג' - שמעיו יהיו רפים. ולא כתב שאם הורגל בו אינו מזיק לו ויכול להמשיך בו אלא אדרבא כתב בסיום הפרק, ש"החולה או מי שנהג מנהג רע שנים רבות, יש לכל אחד מהם דרכים ומנהגות כפי חוליו וכמו שיתבאר בספרי הרפואות". ולמי שאין לו הדרכה רפואית לנהוג על פיה. הורה, "אין ראוי לו לזוז מכל הדרכים שאמרנו".

בזמננו השתנו דברים. למשל לגבי מה שכתב הרמב"ם "ולא ישתה אלא כשהוא צמא". בזמנו רוב האנשים היו עובדים בעבודות כפים מחוץ לבתים והיו צמאים למים ובזמנינו רובם אינם עובדים בעבודות כאלו, אלא, על יד שלחן ובחדרים ממוזגים, אם ישתו רק כשיצמאו, רבים יכולים להגיע להתייבשות ולמצב של סכנת חיים חלילה.

כמו כן התחדשו מאכלים שלא היו בדורות קודמים. בפרט עם המעבר לאוכל תעשייתי ומוצריו. אשר על כן יש לנו לדרוש מפי רופאים ותזונאים בימינו, מה דעתם על אותם מאכלים. לא נוכל למצוא ברמב"ם התייחסות מפורשת למרגרינה, פסטה וכד'. על כל אלה כבר כתב הקצשו"ע בסי' הנ"ל (להלן פרק ג' אות י"א): "ויש לכל איש לבחור, על פי רופאים, במאכלים הטובים, לפי מזגו, מקומו ושעתו". דברים אלו נכתבו בשעתו, כאשר לא היו עדיין חידושים מפליגים בענף המזון. קל וחומר בימינו, שעלינו לדרוש את טיבם של המוצרים החדשים.

'רפואה מונעת' כיום

עקרונותיו של הרמב"ם קרויים כיום בשפה המודרנית 'רפואה מונעת'. ואכן כל העוסקים ברפואה מונעת שמים את דברי הרמב"ם 'עטרה לראשם' ואבני יסוד לגישתם, בבואם להנחיל הכוונה לבריאות נכונה למטופליהם.

בעולם הרפואה המונעת משתמשים בדוגמא הבאה בכדי להמחיש את הצורך ברפואה מונעת באופן ציורי. אדם פונה לרופא ואומר לו: "אני מרגיש בריא. מה עלי לעשות בכדי להשאר בריא?" מסתכל עליו הרופא בתמהון ואומר לו: "כשתהיה חולה תבוא אלי!"

הספר הזה שבס"ד אני מגיש לפניך ידידי הקורא, בא לתת מענה לשאלה שלרופא אין עליה תשובה!!

אספר לך, שהרפואה איננה עוסקת כמעט, במה שנקרא 'רפואה מונעת'. רופא המשפחה שלך יטפל רק בבעיות ספיציפיות שתעלה בפניו. הוא לא ידריך אותך לחיות נכון. הוא בקושי יצביע בפניך על הקשר בין אורח חייך לבין הבעיה שהבאת לפניו.

דבר זה מפליא עד מאוד. על אף שהרפואה המודרנית איננה שוללת בעקרון את הקשר שבין אורח חיים לבין מחלות, אלא אדרבה, במחקרים רבים שמתפרסמים בכל העולם, כמעט מדי יום, מודגש הקשר שבין השמנה למשל, לבין בעיות לב, דם ועוד, כמו כן ממצאים רבים מלמדים על הקשר בין תזונה לבין סרטן במערכת העיכול לא עליכם. אעפ"כ, בדרך כלל ידיעותיו של רופא מודרני מועטות בנושא אורח חיים נכון ובריא ובקשר שבין אורח החיים לבין מחלות שונות. הרפואה המודרנית אינה עוסקת ברפואה מונעת. גם אם ישנו רופא שיש לו ידע, הרי שזמנו עמוס בטפול במחלות הרבות עד שלא נשאר לו את הזמן הדרוש להעביר ולהסביר זאת למטופליו.

ככלל, הרפואה המודרנית 'עיוורת' כמעט לחלוטין, ביחס להנחיה נכונה כיצד לטפל בגופך טרם תחלה, ושלא תחלה.

למען ההגינות יש לציין, שבכל סניף 'קופת חולים' כיום יש דיאטן/נית מקצועיים, איתם ניתן להתייעץ בנושא מזון. אולם זה כרוך בהפניה מיוחדת ובדרך כלל מגיעים אליהם רק כאשר האדם כבר במצב לא טוב, ולא מיוזמת הרופא המטפל כרפואה מונעת לפני שמתחילות בעיות. סביר להניח שהרבה דברים מהחיבור שבידך לא תשמע מהם.

חשוב להדגיש, כל שינוי שאדם מרגיש במצבו הגופני דורש בירור רפואי! אין להזניח דברים. ואפילו שינויים קלים, ובמיוחד בעיניים.

נתבונן מה גורם לרוב המחלות וכיצד על ידי רפואה מונעת המבוססת על תזונה נכונה, אפשר למונעם. שימו לב, מה משותף למחלות הפנימיות הבאות; אי ספיקת לב, בעיות בשריר הלב, ארוע מוחי, מחלת כליות, בעיות בכלי הדם ברגלים. כל אלו הן מחלות הקשורות לכלי הדם. ונרחיב לבאר, הנה כשאנחנו נולדים, אנו מקבלים את כלי הדם שלנו - שהם מערכת צינורות להולכת הדם בכל הגוף מן הלב ובחזרה אליו - כשהם פתוחים לחלוטין, חלולים ונקיים. הדם זורם בחופשיות והלב אינו צריך להתאמץ (יתר לחץ דם), על מנת שהדם יגיע לכל מקום בגוף. עם השנים, כתוצאה מאוכל לא בריא, או מאוכל שנאכל בצורה שאינה נכונה, הולכים ומצטברים 'לכלוכים' הקרויים בלשון הרופאים 'פלאקים' על דפנות כלי הדם. מכאן ואילך מתחילות הצרות לא עליכם. כלי הדם מתחילים להסתם יותר ויותר. ללב מגיע עתה פחות ופחות דם. מכאן קצר המרחק לאי ספיקת שריר הלב, אשר איננו מקבל מספיק דם, ממילא חסר לו חמצן וכך הוא נפגע.

המוח גם הוא ניזון באמצעות שני צינורות דם שעוברים דרך הצואר הקרויים 'עורקי התרדמה'. (קרוטים) גם צינורות אלו עלולים להסתם כתוצאה מאכילה שאינה נכונה, והסיכון לפגיעה במוח ח"ו גדל והולך. מחובתנו איפוא לשמור על צינורות הדם שישארו נקיים ופתוחים באמצעות תזונה נכונה ושאר הפרטים שאכתוב בהמשך.

עקרונות חיבור זה

אם ארצה לסכם במשפט אחד בן שלוש מלים את עקרונותיו של חיבור זה, המשפט יהיה: "שב ואל תעשה"! כוונתי: אל תחשוב שעליך לעשות מעשים נמרצים ופעילים למען בריאותך כאילו ועליך לבנות את גופך מחדש. לא היא! הקדוש ברוך הוא יצר אותך ובנה ושיכלל עד אין חקר, את המכונה הנפלאה הקרויה אדם. עוד לפני שהוא יצר אותך, הוא הכין את כל הנדרש עבור תפקודה של המכונה הזאת - אדם. כל מה שמוטל עליך הוא, שלא לקלקל! ניתן להמשיל על תפקידך בעולם, את מה שאמרו חז"ל.

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחים, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (קהלת רבה ז יג). (אם כי אין זה כוונת הפשט כמובן אלא מדובר בתפקידים הרוחניים של אדם הראשון).

זוהי מטרת ותכלית הספר שאתה מחזיק בידך - לתת לך הקורא את ההדרכה הנכונה ואת הידע, על מנת שלא תקלקל ולא תחריב, אלא תשמור ותקיים את גופך שנברא בחכמה נפלאה, להיותו בריא לאורך ימים.

אין המטרה בחיבור זה ללמד את מדע הרפואה, אלא להציג בפניך הקורא את דרך ההנהגה הנכונה, עם הסבר קל, פשוט, הגיוני ומשכנע, בצורה ידידותית ובלשון עממית, בכדי שהדברים יובנו גם למי שאינו מצוי בנבכי מדע הרפואה, מכיון שאם באתי לכתוב בצורה מדעית את כל התועלת שתוכל להפיק מספר הזה, יהיה עלי להגיש לך ספר עב כרס שספק אם תושיט את ידך אליו לעולם!

מתוך התבוננות ועיון במקורות, בשילוב עקרונות תזונה הידועים לנו כיום, והמקובלים בקרב חוקרים ורופאים, הגעתי לדברים המרכיבים את הדרך לשמירת בריאות האדם. סיכמתי אותם ברשימת כותרות בשם "הנהגות הבריאות" אשר מופיעה בכריכה הפנימית של חיבור זה המכילה 11 'לאוים' ו-6 'עשים'. (רשימה זו הפקתי גם על גבי מגנט המיועד לתליה על המקרר - מחסן המזון בימינו).

בסך הכל יהיה עליך להימנע ממספר דברים, שהורגלת בהם מעודך בלי שימת לב נכונה ומחוסר ידע. אך דע לך, אחרי שתתרגל, לא תרגיש מוגבל בכלל, כנאמר "ההרגל על כל דבר -שלטון". (מהרש"א תענית ד' א') כמו כן, הדברים שעליך לעשותם, הנם קלים ויהפכו במהרה ל"טבע שני" ולא מורגש.

שים לב מה אתה מקבל בתמורה. אתה מקבל בתמורה חיי איכות! אתה מקבל בתמורה בריאות! אתה מקבל בתמורה את ההבטחה של הרמב"ם! אם אתה שומע אמבולנס, אתה יודע שבס"ד זה לא בא בשבילך! אתה לא יודע היכן זה בית חולים! אתה לא יודע את כתובתו של הרופא! אלו דברים שלא יסולאו בפז, ונכון לכל אדם החפץ באיכות חיים ובאריכות ימים טובה, שיאמץ את הדברים ויתנהג על פיהם בכל עת וזמן, ואתה הקורא הנכבד - ככל שתקדים להתנהג כך, כן ייטב לך.

הפרק הראשון בחיבור זה יעסוק בהנהגות הבריאות באופן כללי, על פי התורה, מאמרי חז"ל ועובדות מגדולי הדורות והדרכה לרפואה אישית. הפרק השני יתמודד עם טיעון נפוץ, לפיו אין צורך בהשתדלות לשמירת הבריאות וגם היא לא תעזור, שהרי "הכל בידי שמים". הפרק השלישי מכיל מדברי הקיצור שולחן ערוך, ומפרק ד' ועד סוף הספר - הדרכה מעשית לחיים, מהיקיצה ועד השינה, על פי העקרונות שהותוו לעיל.

אני מאחל לך קריאה נעימה, ובעיקר - פוריה

אסיים בברכת הצלחה ממני החפץ בטובתך.

יחזקאל

תוכן העניינים

חיים בריאים כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה