פרק טו - מניעת מחלת דלדול העצם = אוסטאופורוזיס
א. תהליך חילוף חומרים
אם למרות הזהירות אדם נפל, הנזקים כתוצאה מנפילות ובפרט בגיל המבוגר עומדים ביחס ישיר לחוזקן של העצמות. ככל שהעצם דלילה יותר, כן הנזק יכול להיות יותר גדול. בכדי להבין תופעה זו, עלינו להקדים כמה משפטים על המתרחש פנימה בגופנו.
הגוף שלנו מחדש את עצמו כל הזמן, מפרק את הקיים ובונה אותו מחדש. העור, השער והצפרנים שיש לנו היום אינם אלו שהיו לנו לפני שנה ושיהיו לנו בעוד שבוע חודש ושנה.
הגוף בונה את עצמו מחדש ,באמצעות המזון שנספג למחזור הדם דרך המעי הדק. מה שמתפרק מתפנה ברובו הגדול דרך היציאות הנוזליות ובהזעה, והשאר דרך השיער, הצפרנים והעור שמתחדש.
תהליך זה מתבצע במשך כל ימי חיינו. יש בקצב יומי ויש בקצב שבועי ויש בקצב שנתי ויש בקצב רב שנתי. התהליך עובר גם על העצמות שמתחדשות, אם כי תוך פרק זמן ארוך יותר. כך שאפילו אצל אדם מבוגר קיימת אפשרות לאיחוי שברים בעצמות, וזו בשורה טובה כשלעצמה.
בגיל המבוגר הגוף לא מספיק לבנות ולהשלים את כל מה שמתפרק, עקב חוסר יכולתה של מערכת העיכול לקבל מהמזון את כל מה שדרוש לגוף, זאת לעומת הגיל הצעיר שמערכת העיכול חזקה והגוף מקבל את כל החסר ואפילו בעודף, וכך הוא בונה את עצמו לעתיד בריא.
ב. תהליך בנין העצמות
המרכיב העיקרי של העצם הוא הסידן שנקרא קלציום.
הסידן מצוי ברוב המוצרים שאנחנו אוכלים, ובשפע הוא מצוי בסרדינים, באבקת חרובים, בשעועית לבנה, ברוב הקטניות ובמוצרי חלב, בשקדים, באגוזי מלך, ב'טחינה' (חמאת שומשום) במוצרי חלב, ובגבינה צהובה.
תהליך ספיגת הסידן מהמזון תלוי בכמה גורמים. ישנם המסייעים לספיגת הסידן וישנם הגורמים להפרשה מוגברת של הסידן מהגוף.
ויטמין D - שעליו ארחיב בהמשך - הוא הגורם המסייע לגוף לספוג את הסידן מהמזון לתוך הדם, לצורך בנין העצמות.
לעומת זאת הנתרן שבמלח, הסוכר, העישון, צריכת אלכוהול ומשקאות קלים המכילים זרחן בכמות גבוהה, כל אלה מעלים את הפרשת הסידן בשתן ומגבירים את קצב הוצאת הסידן מהגוף וכתוצאה מכך העצמות נחלשות.
תרופות ממשפחת הסטרואידים (קורטיזון) מהוות גורם לדלדול העצם. מי שלוקח אותם חייב להוסיף ויטמין D.
לתשומת לב: תרופות משתנות הניתנות בדרך כלל לטיפול בחולי לב או לטיפול ביתר לחץ דם גורמות לבריחת מינרלים מהגוף, ויש לנהל מעקב של המינרלים כגון הסידן, האשלגן, הזרחן והנתרן.
ג. אוסטאופורוזיס - מחלת דלדול העצם
מחלה זו נובעת בעיקר ממחסור בויטמין D וכתוצאה מכך נגרם מחסור בסידן ודבר זה עלול לגרום במשך השנים לדלדול העצם. כאשר אדם מבוגר נופל, ובנוסף עצמותיו אינן מלאות - הוא עלול לשבור עצם בקלות והריפוי אחר כך קשה מאוד.
חוסנן של העצמות תלוי בדרך כלל בתורשה. למי שיש הורים עם עצמות מלאות, בדרך כלל גם עצמותיו תהיינה מלאות. מי שאצל אחד מהוריו העצמות אינן מלאות, עליו לעקוב אחרי מצבו מגיל צעיר.
בדרך כלל, הנוהג על פי דברינו, שותה מים בכמות הנכונה ובזמן הנכון, (המים הם אבן היסוד לתהליך חילוף חומרים יעיל בגופנו), לועס את האוכל, אוכל מזון מגוון ומרחיק את המזיקים - אין סיבה שגופו ילקה בחסר כלשהוא. אלא שלגבי בנין העצמות הדבר שונה, מכיון שיש גם גורם חיצוני המשפיע על צפיפות העצם, והוא כאמור ויטמין D.
מהו ויטמין D? מהיכן הוא מגיע לגופנו, ומה השפעתו על מבנה העצמות? על כך בקטע הבא.
ד. ויטמין D
כפי שכתבתי בפרק על המים, בקטע "למים אין אבא", עד לעת האחרונה נעשו באופן יחסי מעט מאוד מחקרים לגבי ויטמין D השפעתו וחשיבותו.
הסידן חשוב מאוד לבנין העצמות לבריאות השן, לפעילות השרירים, לכלל מערכות הגוף ואפילו לעייפות וחייב להמצא בגוף ברמה מסויימת. לשמחתינו הוא מצוי בהרבה מן המוצרים שאנחנו אוכלים, כך שלכאורה לא אמור להיות לנו חסר בסידן, אלא שלצורך תהליך ספיגת הסידן מהמזון הגוף זקוק לויטמין D.
המקור העיקרי לויטמין D הוא חשיפה לקרני השמש. מקובל שמספיק חשיפה של ארבע פעמים בשבוע למשך של עד 15 דקות. אלא שללא שימת לב, גם המעט הזה יכול להיות שיחסר לנו.
לאחרונה נתגלה כי אצל חלק גדול מהאוכלוסיה קיים חסר בויטמין D. וזאת למרות שהשמש זורחת בכל העולם.
אביא בפניך הקורא מספר סיבות שגרמו לכך.
ראשית, צורת החיים השתנתה. פעם האנשים היו גרים בבתים חד קומתיים עם חצרות, ואפילו לאחר שהתחילו לבנות לגובה עדיין לכל דירה היו מרפסות, כך שהיתה חשיפה לשמש. אך כיום הדירות ללא מרפסות, החלונות עם תריסים בעלי רפרפות, ועקב סמיכות הבנינים, אין אפשרות לקרני השמש להכנס פנימה.
בנוסף, פעם לכל מקום היה נדרש חלון חיצוני בכדי לקבל אור ואויר. כיום רוב המקומות מקבלים אויר ממערכות מיזוג האויר, ואור החשמל משמש כתחליף לאור השמש.
שינוי נוסף. בעבר הרבו ללכת ברגל, וכיום רובם משתמשים בכלי רכב. אפילו להולכי רגל חסרה החשיפה לשמש, עקב הבנינים הגבוהים. המציאות היא שבעולם המערבי כולו, רוב היום נמצאים תחת קורת גג ולא בשטח פתוח. הוסף לכך את הביגוד שמשאיר רק את הפנים וכפות הידים חשופות לשמש.
סיבה אפשרית נוספת: מצב שכבת האוזון של כדור הארץ שכידוע בשנים האחרונות השתנתה עקב אפקט החממה.
בנוסף, אצל אנשים שעורם אינו בהיר, ספיגת קרני השמש קטנה יותר.
בנוסף, עם העליה בגיל, העור מזדקן ולמרות חשיפתו לשמש הרי שהמבוגר יקבל פחות מחמישים אחוז מאשר הוא קיבל כאשר היה צעיר.
נתון נוסף שהשתנה בדור האחרון הוא העלאת המודעות הציבורית לסכנות שבחשיפה לשמש. בעוד שבעבר חשבו ש'אמבטיות שמש' בריאות, והשאירו ילדים במשך שעות חשופים לשמש, כיום סבורים ש'אמבטיות' אלו עלולות לזרז את מחלת ה'מלנומה' - (סרטן העור) בגיל המבוגר, ולכן נמנעים מחשיפה לשמש.
החשיפה המועילה לקליטת ויטמין D היא רק בין השעות 15-10 ואלו הן השעות שבהן הקרינה מזיקה לעור, ולא מומלצת.
כמו כן יש לדעת כי חלק מסוגי האנטיביוטיקות יכולות לגרום לעליה ברגישות לשמש לכתמים ולגירוי העור. לכן הנוטלים תרופות ואפילו צמחי מרפא או שמנים ארומותיים למיניהם ייטיבו לעשות אם יעיינו היטב בעלון לצרכן.
כל הסיבות האלו גרמו לכך שאצל חלק גדול מהאוכלוסיה נוצר חוסר בויטמין D.
המצב אף חמור יותר אצל הציבור הדתי, שלגביו נצפה חוסר משמעותי בויטמין D.
חסר בויטמין D עלול לגרום במשך השנים למחסור בספיגת הסידן ולהגיע למצב של דלדול העצם שגורם לכאבים בעצמות, לירידה בגובה, ולקומה כפופה, וביותר כאשר אדם מבוגר נופל, ועצמותיו אינן מלאות - הוא עלול לשבור עצם בקלות והריפוי אחר כך קשה מאוד ומלווה בכאבים ובסבל רב, לאדם ולמשפחתו. תהליך השיקום יכול להיות ממושך, מלווה בעלויות כספיות רבות, ללא בטחון ביכולת חזרה לשגרת החיים, הן מבחינת תפקוד והן מבחינת הליכה.
היות וברצוננו להתנהג בדרך של רפואה מונעת, בכדי להמנע ממצבים שלא קל לתקן אותם, לכן אני ממליץ לכל אחד ואחד בין אם ידוע לו על תורשה של בעיתיות בצפיפות העצם ובין שלא, בין אם הוא נחשף לשמש ובין אם לא - לבדוק את רמת הויטמין D בדמו.
במידה ורמת הויטמין D אינה במיטבה, יש להמשיך בתהליך הבירור באופן הבא.
ישנה בלוטה הנקראת בלוטת "יותרת התריס" שמפרישה הורמון שנקרא PTH. במצבים של חסר בויטמין D הסידן לא נספג בגוף ונוצר חסר בכמות הסידן בדם. בכדי לתקן מצב זה, נוצרת הפרשה מוגברת של הורמון PTH הגורם להוצאה של הסידן מהעצמות לדם, על מנת למנוע מחסור של סידן בדם.
במצב כזה בבדיקות מעבדה תתקבל תמונה כזאת: ויטמין D נמוך, הורמון PTH גבוה. אם נתקדם הלאה ונבדוק את רמת הסידן באיסוף שתן נמצא כי גם בשתן הפרשת הסידן מעטה. גם נתון זה מראה על מחסור בסידן. לאחר מכן יש לבצע בדיקת "רנטגן" של צפיפות העצם. זו היא בדיקה פשוטה, לא מסוכנת, קצרה וזולה. והיה אם כל אלו יצאו תקינים, יש לחזור עליהם שוב לאחר מספר שנים, ולערוך השוואה בין התוצאות. במידה והבדיקות לא תקינות הרי שבדרך כלל הרופא יציע לך ליטול ויטמין D בטיפות או בטבליות, במינון גדול ולאחר מכן וכאשר הרמה תגיע לנורמה, יעבור למינון נמוך תוך כדי מעקב.
יש להזהר שלא לקחת ויטמין D ללא בדיקות, מכיון שמינון עודף, ברמה גבוהה מאוד, יכול להיות מסוכן. זאת גם הסיבה שבמולטי ויטמין ניתנת כמות מעטה של ויטמין D.
הערה: במידה וימצא באיסוף שתן סידן בכמות גדולה, תהיה בעיה ליטול ויטמין D בין היתר משום שהוא מגביר את ספיגת הסידן לגוף, ורמה עודפת של סידן לאורך זמן יכולה להביא לתהליך של יצירת אבנים בכליות, ועל הרופא לשים לב לכך.
חשוב לציין כי ויטמין D הוא מסיס שומן ויש לקחתו לאחר ארוחה המכילה שומן, כגון: אבוקדו, שמן, חלב, גבינה, מוצרי בשר, ביצים. כלומר, לא אחרי פירות או ירקות בלבד, ובודאי שלא על קיבה ריקה בבוקר עם כוס מים.